סטודנטים יקרים,
אנו שמחים להגיש לכם גיליון חדש של קצרים או"פטימיים, המציג מבחר ממגוון העשייה והפעילות של האוניברסיטה הפתוחה. בגיליון זה נדווח בין השאר על כנס מיוחד שנערך לציון חמש שנים לפרויקט הייחודי "חרדים באקדמיה", נספר על חניכתו של מרכז חדש לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באו"פ ועל פרויקט ניסוי בספרים אלקטרוניים הנערך בימים אלה. כמו כן נברך את עמיתנו ד"ר רון וידברג, ראש המחלקה לספרות, לשון ואמנויות, על זכייתו, זו הפעם השנייה, בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים.
כתמיד, נעדכן אתכם על מינויים חדשים, על תכניות לימוד חדשות, על קורסים ועל ספרים חדשים.
אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך לכתוב אלינו.

המשך שנת לימודים פורייה
ולהתראות בגיליון הבא!

האוניברסיטה הפתוחה מרכינה את ראשה ואבלה על מותם של הסטודנטים שלה שנספו באסון השרפה בכרמל ושולחת תנחומיה למשפחותיהם.

מישר רועי ביטון
מישר דמיטרי גרשטיין
מישר שמעון דיין
מישר חגי ז'ורנו
מישר אבירם לוי
מישר מוריץ לוי
מישר איליה לנגמן
מישר טניה לנסקי
מישר אוסאמה נעאמנה

מרכז חדש לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה

לאחרונה השיקה האוניברסיטה הפתוחה ביום עיון חגיגי ובהשתתפות קהל גדול, מרכז מחקר חדש – המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה. המרכז יחליף את מרכז צ'ייס לחקר שילוב טכנולוגיות בהוראה, והוא יתמקד בחקר טכנולוגיות חדשניות ובבחינת אסטרטגיות להסבתן לצורכי למידה והוראה. פרופ' יורם עשת, אשר הקים וניהל את מרכז צ'ייס במשך שש השנים האחרונות, התמנה לעמוד בראש המרכז החדש.

טקסי הענקת תארים

1,516 בוגרים חדשים לאוניברסיטה הפתוחה.
בשלושה טקסים של הענקת תארים שהתקיימו במתחם קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה הוענקו 1,516 תארים, בהם 1,257 תוארי בוגר אוניברסיטה
(.B.A), 218 תוארי מוסמך
(.M.A), 38 תעודות הוראה ו-3 תעודות בהוראת מדעי המחשב.

טקס הבוגרים הראשון התקיים ב-14 בספטמבר 2010, ונשאה בו דברים פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בטקס השני, שהתקיים ב-15 בספטמבר, נשא דברים פרופ' אבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים.
לראשונה התקיים טקס נפרד למוסמכי תואר שני. בטקס, שהתקיים ב-21 באוקטובר 2010, הוענקו 218 תוארי מוסמך, ונשאה בו דברים גב' גליה מאור, מנכ"ל ראשי של בנק לאומי לישראל בע"מ.
ברכות לבוגרים ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך!

חדש באתר הבית – מערכת שאלות ותשובות אינטראקטיבית

יש לכם שאלה על ההרשמה לקורסים, על הגשת ערעורים או על נוהלי האוניברסיטה? כיום אפשר לקבל תשובות דרך מערכת nanoRep, הפועלת באתר האוניברסיטה שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה.
המערכת היא חלק מן המאמץ המתמיד של האוניברסיטה הפתוחה לשפר את השירות הניתן לסטודנטים.

למערכת מאגר של שאלות כלליות ונפוצות, והיא משיבה אוטומטית על שאלות שהמשתמשים שואלים בשפה חופשית. כמערכת דינמית היא מסוגלת "ללמוד" שאלות חדשות, ועל כן היא ממשיכה להשתכלל כל העת ולדעת להשיב על יותר שאלות ממגוון רחב יותר של נושאים.

כאשר המערכת אינה מספקת תשובה לשאלה הנשאלת, יכולים הפונים לפנות באמצעות המערכת לנציג. במקרה כזה, השאלה תתועד במערכת, והפונים יקבלו מענה לשאלתם מגורם המוסמך לכך. צוות מוקד השירות מייחס חשיבות רבה לפניות הנשלחות דרך המערכת, ועושה מאמץ לענות עליהן במהירות האפשרית.

אתם מוזמנים להיכנס למערכת nanoRep בעזרת ה"בלון" המופיע באתר הבית של האוניברסיטה.

כמה נתונים על המערכת:

• בחודש אוקטובר ענתה המערכת על כ-11,000 שאלות של סטודנטים.
• מתוך כלל הפניות למערכת, רק 7% מהן מועברות לנציג לאחר שלא נמצאה תשובה מתאימה.
• המערכת לומדת מאות תשובות חדשות בחודש מתוך השאלות המועברות לנציגים. בחודש נובמבר למדה המערכת מעל ל-400 תשובות חדשות. מאגר המידע מכיל כיום כ-2,500 תשובות שונות.

כנס "חרדים באקדמיה"

יו"ר ות"ת: "פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה בפני המגזר החרדי היא משימה לאומית בעלת השלכות על הכלכלה, על החברה ועל התרבות"

מזה חמש שנים מקיימת האוניברסיטה הפתוחה פרויקט שמטרתו שילוב סטודנטים חרדים בלימודים אקדמיים. יוזם הפרויקט הוא פרופ' עמירם גונן, והוא מופעל בקמפוס ירושלים, המנוהל על ידי יעל ארן.

בחודש אוקטובר התקיים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים כנס לציון חמש שנים להשקת פרויקט הלימודים האקדמיים של סטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה. הכנס נערך ביוזמתם של יעל ארן, פרופ' עמירם גונן וקרן ידידות טורונטו בישראל. בכנס השתתפו ונשאו דברים פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ח"כ יצחק הרצוג , שר הרווחה והשירותים החברתיים, פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר דב אלברט פרידברג, ראש קבוצת פרידברג וראש קרן פרידברג, טורונטו קנדה, ופרופ' עמירם גונן, ראש תכנית המלגות של קרן ידידות טורונטו. בכנס השתתפו גם ראשי ארגונים, נציגים של משרדי ממשלה, של מוסדות ושל גופים העוסקים בלימודי חרדים. כמה מן הבוגרים והסטודנטים החרדים הרבים שנכחו בכנס נשאו דברים ותיארו את התהליך שעברו ואת התנסותם בלימודים האקדמיים באו"פ.
בהזדמנות זו העניקה האוניברסיטה הפתוחה תואר עמית לשם כבוד לד"ר דב אלברט פרידברג. ד"ר פרידברג הוא אחד מן החלוצים של לימודי החרדים באקדמיה בישראל. הודות לפעילותו הוענקו עד כה אלפי מלגות שאפשרו לסטודנטים החרדים ללמוד באו"פ.
תעודת הוקרה מיוחדת הוענקה לפרופ' עמירם גונן, מיוזמי לימודי החרדים באו"פ. פרופ' גונן תרם תרומה מכרעת להצלחת פרויקט לימודי החרדים בכל המובנים, הגשמיים והרוחניים כאחד. קרן ידידות טורונטו וארגון תב"ת (תנופה בתעסוקה) מטעם הג'וינט העניקו תעודות הוקרה לעשרות סטודנטים בוגרים ומצטיינים על הישגיהם האקדמיים.

דוברי הכנס שבו וציינו את חשיבותו של פרויקט שילוב החרדים באקדמיה ואת תרומתה של האו"פ למשימה לאומית זו. פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ציין בדבריו כי אוכלוסיית החרדים היא הגדולה בישראל שאינה משתתפת בשוק העבודה, וכי אכן תחולת העוני במגזר זה היא הגבוהה ביותר בארץ. לטענתו, קיים קשר ישיר בין עוני לבין רמת ההשכלה. רק חמישה אחוזים מכלל הגברים החרדים הם בעלי תואר אקדמי, והדבר ניכר בנתוני העוני במגזר זה. פישר שב והדגיש כי נושא השכלת החרדים חשוב במובן החברתי והכלכלי לעתיד המשק. הוא הביע את תקוותו שהקהילה החרדית תשתכנע ותתמוך בלימודים אקדמיים בקרב אנשיה.

השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, בירך את האוניברסיטה הפתוחה על החזון ועל ההבנה העמוקה של הפוטנציאל הטמון בשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה. הרצוג ציין כי השכלה ותעסוקה הם מפתח להתמודדות עם העוני, וקרא לחברה החרדית לעבור מתרבות של חברה סגורה לחברה המתמודדת עם המודרנה. לדבריו, "אין סתירה בין השכלה לבין עולם הערכים ההלכתי והעולם האמוני של היהדות. גם האדמו"ר מלובביץ' למד בסורבון הנדסת מכונות. על המדינה לקחת את המיזם הזה של האו"פ ומיזמים נוספים ולהפוך זאת לתכנית לאומית. הדבר חיוני למדינת ישראל, יוסיף לצמיחה ויוציא משפחות רבות ממעגל העוני".

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה, ציין בדבריו כי לימודי החרדים באו"פ הם חלק מ"מהלך גדול" שמובילים ות"ת ומל"ג, ומטרתו לצרף את הציבור החרדי לאקדמיה. לדבריו, "פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה בפני המגזר החרדי היא משימה לאומית בעלת השלכות על הכלכלה, על החברה ועל התרבות. היא תקנה כלים לאוכלוסיה החרדית ותפתח בפניה את השוק לתעסוקה איכותית בשכר הוגן". טרכטנברג הוסיף וציין כי כחלק מתכנית רב-שנתית הוקצה תקציב מיוחד המיועד לאוכלוסייה החרדית.

טרכטנברג בירך ושיבח את הסטודנטים החרדים שנכחו בכנס וכינה אותם "פורצי דרך" ו"חלוצים". הוא הוסיף וציין לשבח את יוזמתה של האו"פ לפעול לטובת נושא זה עוד בטרם הוגדר הדבר כמשימה לאומית, "האו"פ לא חיכתה לנו והחלה לפעול לפני חמש שנים, פיתחה כלים יחודיים, תוך הישענות על היתרונות היחסיים שיש לה ממילא. האו"פ היא חוד החנית במשימה הזאת, גם אם היא אינה הכלי היחיד שייתן מענה רחב לאוכלוסיה החרדית".

פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה, ציינה בדבריה כי "האוניברסיטה הפתוחה מבקשת לעשות קפיצת מדרגה ממאות סטודנטים חרדים לאלפים", המשך

ולאור זאת, הגישה האו"פ תכנית אינטגרטיבית למגוון גורמים ממשלתיים, כגון למשרד התמ"ת, למשרד החינוך ולות"ת. פרופ' מסר-ירון שבה והדגישה כי נוסף על הלימודים האקדמיים יש להוסיף שני נדבכים נוספים – הכשרה טכנולוגית של הנדסאים וטכנאים והכשרות מקצועיות. עוד ציינה פרופ' מסר-ירון כי לאו"פ יש תכנית לימודים המשלבת לימודי הנדסאים עם לימודים אקדמיים, סגירה

ולדבריה "הניסיון המצטבר מן הלימודים האקדמיים של החרדים מהווה נקודת זינוק להוספת הנדבכים הללו, ושיטת הלימוד של האו"פ מאפשרת מתן מענה לחסמים הקיימים במגזר החרדי". המשך

בדברי הפתיחה של הכנס תיארה יעל ארן את התרקמותו ואת התגבשותו של הפרויקט: "לפני חמש שנים, החלנו בירושלים לקבץ בצעדים מהוססים מאוד ובחוסר ודאות רבה כמה עשרות גברים חרדים ללימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. לא ידענו כיצד יתפתחו הדברים. לא שיערנו שבמהלך השנים הללו ילמדו במסגרת האוניברסיטה הפתוחה מאות סטודנטים חרדים מכל רחבי הארץ. הרגשנו שיש רצון, צורך ואף הכרח בקרב החרדים ליצור לעצמם הזדמנות ואפשרות לשפר את תנאי חייהם, תוך שמירה על אורח החיים התורני והחרדי. השתלבותם של החרדים בלימודים גבוהים החלה כפי שניתן לומר 'מלמטה', מתוך הציבור עצמו, ולכן זהו עדיין תהליך אטי והדרגתי. עם זאת, אנו רואים שהביקוש להשכלה גבוהה כאמצעי לפרנסה בכבוד הולך וגובר. גם המודעות של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל גברה מאוד ואינה דומה כלל וכלל לתקופה של סתיו 2006, שבה החלנו את הפרויקט. מקבלי ההחלטות נותנים את דעתם לכך ביתר שאת ואף פועלים להקצות לכך יותר ויותר משאבים. כיום אנו עדים לדיונים ציבוריים ולימי עיון רבים בנושא. הדבר נמצא על סדר היום הציבורי יותר מאי-פעם בעבר. גם נוכחותם והשתתפותם של הסטודנטים החרדים הרבים בכנס זה מדברים בעד עצמם. אנו מבקשים היום להאיר את הזרקור על נושא לימודי החרדים באקדמיה, תוך הבאת הניסיון המצטבר שלנו מן השנים האחרונות". סגירה

פרויקט סד"ן – ספרים דיגיטליים ניידים לסטודנטים באו"פ

שיטת הלימוד הייחודית של האוניברסיטה הפתוחה מבוססת על לימוד עצמאי באמצעות חומרי לימוד שחוברו והופקו במיוחד עבור הסטודנטים. כיום החומרים מודפסים ונשלחים לסטודנטים, היכולים ללמוד במקום, בזמן ובקצב המתאים להם. לצד יתרונותיה של שיטה זו, יש בה גם חסרונות, הנובעים מן העלויות הכרוכות בהדפסה ובדיוור חומר הלימוד, כמו גם מן השימוש המוגבר במשאבי טבע ובמשאבי אנרגיה יקרים (כ-15,000 דפים מודפסים בממוצע לתואר ראשון).

לאחרונה חלה התפתחות רבה בתחום הספרים הדיגיטליים הניידים, והם הופכים להיות נפוצים יותר ויותר. הספרים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרי לימוד הנדרשים במהלך התואר, ועדיין להיות קטנים, דקים וקלי משקל בהשוואה לספר המודפס (כ-200 גרם). הספרים הדיגיטליים הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים שבהם מוצגים בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה מספר מודפס, ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. כמו כן אפשר להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון, להדגשה ולכתיבת הערות שוליים, שנועדו לשפר את נוחות הלמידה ואת איכותה. חשוב לציין שהספרים הניידים אינם תלויים בתשתיות מחשוב, אינם דורשים חיבור לאינטרנט או לציוד מחשוב נלווה, ולפיכך אין מגבלה טכנית לשימוש בהם. המשך

במסגרת פרויקט זה נערך בימים אלה ניסוי בקורס ג'נוסייד (10664) במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת. הקורס נבחר בשל היותו קורס פופולרי, שמעל ל-200 סטודנטים לומדים בו בכל סמסטר. כמו כן הקורס מבוסס על טקסטים רבים ונדרשת בו קריאה מרובה. המשך

סוגיות מרכזיות בפילוסופיה אנליטית (10750)

המסורת האנליטית בפילוסופיה היא כיום המסורת הדומיננטית בעולם הפילוסופיה בכלל, ובארצות דוברות האנגלית בפרט.
מהי פילוסופיה אנליטית? במבט ראשון, זוהי פשוט פילוסופיה. במסורת האנליטית נוכל למצוא עיסוק נרחב בכל הנושאים והשאלות ה"קלסיים" של הפילוסופיה – אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, אתיקה, אסתטיקה וכן הלאה. במה אם כך ייחודה? המשך

המסורת האנליטית נולדה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, עם היווצרותה של הלוגיקה המודרנית בהשראתם של הישגי מדעי הטבע ובצלה של אי-נחת הולכת וגוברת מן התוכן ובעיקר מן הסגנון הסתום של הפילוסופיה באותה תקופה. בתגובה, התעצבה המסורת האנליטית, תוך מתן מעמד מרכזי לפילוסופיה של הלשון ולניתוח לוגי, בשימת דגש על כתיבה בהירה ובפתיחות להשפעתם של המדעים השונים ולהשראתם. סגירה

הקורס דן בכמה נושאים מרכזיים שעיצבו את המסורת כולה – ספקנות וידיעה, מהותה של הלוגיקה, המפנה הלשוני בפילוסופיה, הכרח ואפשרות, ההבחנה בין האנליטי לסינתטי, והיחס בין שפה אידאלית לשפת היום-יום.
הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 4 נקודות זכות. לתיאור הקורס.

סוציולוגיה של התרבות (10659)

"איזה סוג מוזיקה את אוהבת?", "השמלה הזאת מחמיאה לך מאוד!", "מיהו הסופר המועדף עליך?", "אני מת על סושי משובח", "איזה סרט גרוע ראיתי אתמול!" – שאלות וקביעות על אודות דברים שבתחום שיפוטי הטעם הם מן הנושאים הנפוצים והמדוברים ביותר בחיי היום-יום. אלו גם נושאים המעוררים לעתים קרובות ויכוחים על מיהו הקובע מה נחשב ל"טוב" באמנויות ובתחומים סמוכים, כמו גם על שאלת קיומה ואופייה של "תרבות ישראלית". הנושאים שבהם עוסק הקורס החדש סוציולוגיה של התרבות נוגעים ישירות לשאלות, לקביעות ולוויכוחים אלה.
במוקד הקורס עומדים נושאים כגון: הקשר בין טעם באמנויות ובמוצרי צריכה לבין מעמד חברתי וסגנון חיים; היחסים בין תרבות פופולרית לבין תרבות גבוהה; המאפיינים של התרבות הפוסט-מודרנית; הסביבה הארגונית של ייצור התרבות והאמנות; ואופייה של הייחודיות התרבותית הלאומית בעידן הגלובליזציה התרבותית. המשך

הקורס מתבסס על ספר מבוא שחיבר פרופ' מוטי רגב מן האוניברסיטה הפתוחה. הספר סוקר ומציג את הנושאים לאור מושגים, כיווני מחקר וגישות תאורטיות מרכזיות בסוציולוגיה של התרבות בת-זמננו, ובהם המסורת הביקורתית, הסוציולוגיה של פייר בורדייה, מחקרי צריכה תרבותית ומיון אמנותי, תאוריות תהליכי הגלובליזציה התרבותית על היבטיה השונים ועוד. סגירה

הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 6 נקודות זכות.

תולדות הג'ז (10719)

הקורס תולדות הג'ז עוסק בסגנון ייחודי ויוצא דופן בתולדות המוזיקה, סגנון שנוצר כמוזיקה של מיעוט בארצות הברית והתפתח במרוצת השנים לשפה מוזיקלית בין-לאומית, המנוגנת בכל קצווי תבל ומהווה בסיס לשיתוף ולאחווה בין מוזיקאים מתרבויות שונות. סגנון הג'ז מוגדר בדרך כלל כאמנות מאולתרת, תוססת, מרדנית ובעלת מסרים חברתיים ופוליטיים. למרות מורכבותו של הג'ז ושפע גווניו, אפשר להכירו מקרוב.

בקורס יחוו הסטודנטים את אווירת הג'ז, הם ילמדו לזהות ולהעריך סגנונות ודרכי ביצוע ויתוודעו להיסטוריה של הסוגה ולקורות חייהם של גדולי הנגנים והיוצרים בעולם הג'ז. הסטודנטים יאזינו ליצירות מופת ויכירו אותן לעומקן. מושגים כמו בלוז, ביג בנד, ביבופ, הַרד בופ, קוּל ג'ז, פיוז'ן ועוד ועוד יהיו למושגים מוכרים ויומחשו בצלילים.

חומר הלימוד כולל, לצד ספרי הלימוד, גם הקלטות בתקליטורים ובסרטי DVD.

הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 6 נקודות זכות.

סדנאות בכתיבה יוצרת

רבים מהסטודנטים הלומדים ספרות וחוקרים את צורותיה ואת שפתה סקרנים להכיר גם את צד היוצר שבה.

בסמסטר א2011 נפתח לראשונה המסלול המעשי הראשון במסגרת התואר החדש במדעי הרוח או במדעי הרוח והחברה בהדגשת ספרות. המסלול כולל שתי סדנאות בכתיבה יוצרת: סדנה בכתיבת סיפורת בהנחיית הסופרת אורלי קסטל-בלום, וסדנה בכתיבת שירה בהנחיית המשורר והמתרגם דורי מנור. כל סדנה נלמדת בשני חלקים, המשתרעים על שני סמסטרים וכוללים שמונה מפגשים בכל סמסטר.

הסדנאות בכתיבת סיפורת (10771, 10772) מאפשרות לסטודנטים להתנסות בכתיבת סיפורים וחלקי סיפורים. הסטודנטים נחשפים לכלי עבודתו של הסופר ומתמודדים עם סוגיות שונות, כגון נושאי הכתיבה, סגנון הכתיבה והיקפה, כל זאת באמצעות תרגילים ודיאלוג בינם לבין עצמם ובינם לבין המנחה, הסופרת אורלי קסטל-בלום. נושאי המפגשים מובאים בפני הסטודנטים היישר משולחנה של הסופרת, שמאחוריה ניסיון של יותר מעשרים שנות כתיבה. המשך

בין הנושאים העולים במפגשי הסדנה: בחירת שם לדמות ומשמעויותיו; בניית עולמה של דמות; תיאור רגש מסוים; תחקיר לשם איסוף חומר על נושא, על מקום, על תקופה או על דמות; תיאור היורד לפרטים, תוך העלאת המודעות להבחנה בפרטים; בניית דיאלוג ועוד. הסמסטר השני יוקדש להדמיית כתיבתו של ספר שלם. סגירה

הסדנאות בכתיבת שירה (10773, 10774) נועדו לערוך היכרות ראשונית עם אפשרויות כתיבה שונות, תוך התוודעות ליצירותיהם של כמה משוררי מופת, מתן מושג מעשי ראשוני בשאלות הצורה והתוכן בשירה והקניית כלים אוּמנותיים-מעשיים בכתיבת שירה. הסמסטר הראשון מתמקד בלימוד צורות שיריות וקונוונציות קלסיות, תוך בחינה מתמדת של האופן שבו התאימו אותן משוררים מודרניים ועכשוויים לצרכיה של היצירה השירית בת-זמננו. בסמסטר השני, על בסיס המשך קריאה ביצירותיהם של משוררים עבריים ולא עבריים (בתרגום), הסטודנטים מתנסים בכתיבת טקסטים שיתחקו אחר התמטיקה והצורה האופייניות לאותם משוררים. המשך

סטודנטים שאינם רשומים למסלול לתואר בהדגשת ספרות יוכלו להירשם לסדנאות אם צברו 18 נ"ז בספרות עד מועד פתיחת הסדנה, בכפוף לריאיון אישי ועל בסיס מקום פנוי. סגירה

כל סמסטר בסדנה מקנה 3 נקודות זכות, סך הכול 6 נקודות זכות עבור הסדנה כולה על שני חלקיה.

קורס מחקר בנושאים מתקדמים בתקשורת: קשירות וקידוד ברשתות (22956)

הקורס סוקר נושאים תאורטיים מתקדמים ברשתות תקשורת, ומשמש בסיס רחב לסטודנטים המעוניינים להמשיך במחקר בתחום זה. הקורס בנוי משני חלקים מרכזיים:

• נושאים בקשירות ובתקשורת קלסית: דיון במבנים הקומבינטוריים הנדרשים על מנת לאפשר סוגים שונים של תקשורת ובתכנון וניתוח אלגוריתמים המוצאים מבנים אלה ברשתות קיימות.
• קידוד על גבי רשתות תקשורת: דיון באפשרות "לערבב" (לקודד) מידע במהלך העברתו ברשת וביתרונות הקידוד על המודל הקלסי.

הקורס תאורטי בעיקרו. הוא מציג נושאים בסיסיים לצד תוצאות מחזית המחקר, ובתוך כך פורס מגוון שאלות פתוחות בתחום ואת אפשרויות המחקר לקראת תזה בנושאים הנדונים. הקורס מיועד לסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב המתעניינים במחקר ובתאוריה של מדעי המחשב.

את הקורס מעבירים חברי הסגל הבכיר של האו"פ – פרופ' זאב נוטוב וד"ר מיכאל לנגברג. ההוראה מתבססת על פגישות פנים אל פנים ועל מאמרים עכשוויים בתחום.

זמנים – רבעון להיסטוריה, 112: ספרים פתוחים, ספרים גנוזים

עורכת: מירי אליאב-פלדון

כתב העת זמנים עוסק בהיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל לצד תולדות העמים, בהיסטוריה מערבית לצד עיון בתולדותיהן של תרבויות אחרות, במחקריהם של היסטוריונים, אך גם בפֵּרות עבודתם של חוקרים מדיסציפלינות סמוכות, כגון פילוסופיה, אמנות, ספרות וארכיאולוגיה.
מטרתו העיקרית של הרבעון היא לפרוס בפני הקוראים ממיטב ההישגים של חוקרי העבר במדינת ישראל, אך גם להביא בפניהם מדי פעם בפעם "טעימות" מעבודתם של היסטוריונים מובילים ברחבי העולם. כרך 112 של זמנים, הקרוי ספרים פתוחים ספרים גנוזים, דן במהפכת הדפוס, על שלל השלכותיה וביטוייה בתרבות ובחברה מאז המצאתה ועד ימינו. בין המאמרים המופיעים בקובץ: מגוטנברג לקינדל, מאת עמי אילון; קמעות בודהיסטיים והמצאת הדפוס בסין, מאת מאיר שחר; ערב הרפורמציה: כתבי הקודש בחרוז ובתמונה, מאת חנה זיסנויין; על הדפסתם ושרפתם של ספרים עבריים, מאת אמנון רז-קרקוצקין; הצעה לספרייה יהודית, קרקוב 1571, מאת אברי בר-לבב; האם הייתה מהפכת דפוס במזרח-התיכון?, מאת עמי איילון; "רומן הוורד" מקלף לאינטרנט, מאת סטיבן ניקולס; גוגל ועתיד הספר, מאת רוברט דרנטון.

פרויקט פא"ר – "פתיחת אוצרות רוח" מאפשר גישה חופשית לספרי לימוד ולחומרי הוראה שפותחו באוניברסיטה הפתוחה במגוון קורסים ובמגוון תחומי דעת. התכנים מיועדים לכל קוראי העברית בארץ ובעולם, ויכולים ליהנות ממנו מרצים, סטודנטים, מורים, חוקרים, תלמידי תיכון וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו. לקראת הרחבת הפעילות בפרויקט, להלן כמה נתונים על האתר ועל גולשיו:

מספר המבקרים באתר פא"ר:

עד כה נרשמו לאתר כ-19,000 משתמשים, אך ביקרו בו כ-150,000 משתמשים.
ההרשמה נדרשת לצפייה בספרים, אולם בשאר חומרי הלמידה אפשר לצפות גם ללא הרשמה. כ-15% מהמשתמשים ביקרו באתר מעל חמש פעמים בממוצע.

הספרים הפופולריים ביותר בקרב גולשי פא"ר בשנה האחרונה:

1. פיסיקה א
2. אוטומטים ושפות פורמליות
3. מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א

המחלקות בעלות שיעור הכניסות הגבוה ביותר בשנה האחרונה:

1. מתמטיקה
2. מדעי הטבע והחיים
3. חינוך ופסיכולוגיה

היקף הקורסים שנפתחו לציבור:

ל-21% מקורסי האו"פ יש היום ייצוג בפא"ר (153 קורסים מתוך 720 קורסים).
ב-55 מן הקורסים פורסמו ספרי הקורס בפורמט אלקטרוני מלא וב-22 מן הקורסים פורסמה גרסה קולית של הספר.להלן קישור לרשימת הספרים המלאה, ולהלן קישור לרשימת הקורסים המלאה. נוסף על הספרים, נפתחו לקהל הרחב כ-6,500 משאבי למידה מקוונים (שיעורים מוקלטים, קובצי תרגילים, שאלות להערכה עצמית ועוד), שנוצרו ברובם על-ידי מרכזי ההוראה לטובת הסטודנטים.

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס החדש ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. ראו תכנית אירועים מפורטת.

שלג ברמת הגולן – מבט ממרכז הלימוד במג'דל שמס

ד"ר רון וידברג – זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים

ד"ר רון וידברג, ראש המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות, זכה לאחרונה, זו הפעם השנייה, בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים בקטגוריית מוזיקה כללית. ד"ר וידברג הוא בעל תואר דוקטור במוזיקולוגיה וכותב מוזיקה סימפונית וקולית. בין יצירותיו סימפוניות, קונצ'רטים, אופרות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, מוזיקה לפסנתר ושירים רבים. ד"ר וידברג קיבל לראשונה את פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים בשנת 1991 (זוכה יחיד). במהלך השנים זכה פעמים אחדות בפרסי יצירה "נוצת הזהב" של אקו"ם. בשנת 2005 הוענק לו פרס אקו"ם על מפעל חיים כיוצר, וב-2006 הוענק לו פרס אנגל מטעם עיריית תל-אביב על התקליטור "לשוב לתל-אביב". המשך

מנימוקי השופטים:
כתיבתו של רון וידברג מקיפה את כל תחומי המוזיקה מזה שנים רבות. בכתיבתו הווקאלית בולט וידברג במקוריות של המצאות מלודיות, ובשפה עשירה המתבססת על מטען ידע נרחב ועומק רגשי. בחירת הטקסטים שלו בלתי שגרתית ומצביעה על מעורבות חברתית של מלחין ער לסביבתו. וידברג מתאים את ההרכב המבצע לתוכן באופן קונקרטי ונטול פאתוס בכל יצירה. ההתאמה ביצירותיו בין המלל למוזיקה יוצרת רגעים של התעלות נפש וזיכרון המהדהד זמן רב לאחר סיום היצירה.

"לשלום הנצחי" לסולנים, למקהלה ולתזמורת על פי טקסטים מאת ע' קנט, יהודה עמיחי, ס' מיכה ותפילה מסורתית (2009):
תזמור מרתק של פרוזה – מסה פילוסופית של עמנואל קנט, משולב בפיוט – שיר של יהודה עמיחי וטקסטים מן המקורות היהודיים, בהבלטת הייחוד של כל פרק על פי אופי המלל. בכושר המצאה רב השראה שלובה המוזיקה בטקסטים באופן אינטגרלי ומעצימה את המסר האירוני המצוי בהם.
התזמורת מכינה את הבאות ויוצרת מבנה קוהרנטי ומגובש. שיא היצירה לקראת סופה בקונטרסט קיצוני בין תפילה לירית של הסולנית, לוולס - לכאורה שלו – העובר מטמורפוזה ונעשה מקאברי בהתאמה עם התוכן. הפתיחה והסיום סוגרים מעגל בתבנית מוזיקלית חוזרת מתוזמרת באופן וירטואוזי ומרהיב. מעבר למילים נוצרת הדרמה מהנגדת קטעי הסולו והטוטי: שירה דיקלומית ורצ'יטטיבים מחד גיסא, שירת מקהלה וקטעים תזמורתיים מאידך גיסא. סגירה

יישר כוח לד"ר רון וידברג ואיחולי הצלחה להמשך עבודה יצירתית ופורייה.

• חטיבה למדיניות ציבורית במסגרת התכנית בוגר בכלכלה ובוגר בניהול.

אתר חדש: קולנוע בפתוחה

לאחרונה הושק אתר חדש קולנוע בפתוחה, המציג מידע מעודכן על לימודי הקולנוע באוניברסיטה הפתוחה.

לימודי הקולנוע הם מן התחומים הפופולריים ביותר במדעי הרוח בכלל ובתחום האמנויות בפרט. אמנות נפלאה ורבת עוצמה זו, הסוחפת המונים ונגישה לכל נפש, מעוררת בקרב רבים את הרצון להבין לעומקם את היבטיה השונים, להכיר את תולדותיו של מדיום חדש יחסית זה ולהבין את הטכניקות ואת הרעיונות האמנותיים והאידאולוגיים העומדים ברקע יצירות מרכזיות בו.
הקורסים בקולנוע משולבים במסלולי הלימודים הן במדעי הרוח, הן במדעי החברה והרוח והן כחטיבה המשולבת בכל התארים החד-חוגיים. כמו כן מאז סמסטר א2011 מציעה המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה שילוב של החוג בקולנוע בתואר דו-חוגי.

הקורסים בקולנוע המוצעים במסגרת החוג מקיפים פנים רבות של אמנות זו, וכוללים עם התוודעות למושגי הקולנוע ולשפת המבע הקולנועי, סקירה של התפתחות אמנות הקולנוע על רקע התהליכים החברתיים והמהלכים ההיסטוריים שאירעו במאה ה-20, זרקור אל הקולנוע הישראלי, וכן התמקדות בסוגות קולנועיות, כגון המותחן, ובנושאים מרכזיים ורבי חשיבות, כגון ייצוגי טראומה בקולנוע האמריקני וייצוגם של ניצולי שואה בקולנוע הישראלי.

הקורסים בקולנוע משלבים מקצועיות ועדכניות מחקרית עם עוצמת החוויה הקולנועית, ומתבססים על קריאת חומר עיוני ועל צפייה בסרטים (ב-DVD).

מינויים חדשים לתפקידים באוניברסיטה

• ד"ר זאב רוזנהק מונה לתפקיד ראש המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת החל מ-1 באוקטובר 2010, עם סיום כהונתו של ד"ר דניס שרביט בתפקיד זה.
• ד"ר רונית בוגלר מונתה ליו"ר ועדת המשנה למדעי החברה החל מ-1 באוקטובר, עם סיום כהונתו של ד"ר זאב רוזנהק.
• ד"ר אורן סופר מונה ליו"ר ועדת המשנה לסוציולוגיה החל מ-1 באוקטובר, עם סיום כהונתו של ד"ר זאב רוזנהק.
• ד"ר בני פרל מונה ליו"ר ועדת המשנה למדעי הרוח החל מ-1 ביולי, עם סיום כהונתה של פרופ' דפנה אפרת.
• פרופ' יגיל לוי מונה לתפקיד אב בית הדין לערעורים החל מ-1 באוקטובר, עם סיום כהונתו של ד"ר אורן סופר.

תודות למסיימים את כהונתם אשר מילאו את תפקידם נאמנה, וברכות ואיחולי הצלחה לבעלי התפקידים החדשים.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר

• פרופ' דוד לורנץ מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב מונה לחבר הסגל האקדמי הבכיר בדרגת פרופסור חבר.
• פרופ' בת-ציון עראקי-קלורמן מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת פרופסור חבר.
• ד"ר אופיר מינץ-מנור מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות מונה לחבר הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר טל הסנר מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב מונה לחבר הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה.

קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי בכיר

• פרופ' אביבה גבע מהמחלקה לניהול ולכלכלה הועלתה לדרגת פרופסור חבר.

חברי סגל חדשים שהצטרפו לאוניברסיטה הפתוחה בסמסטר הראשון בשנה האקדמית תשע"א

• ד"ר ניב בוכבינדר (מדעי המחשב) הצטרף למחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב.
• ד"ר נורית מלניק (בלשנות) הצטרפה למחלקה לספרות, לשון ואמנויות.
• ד"ר תמי עמיאל-האוזר (ספרות) הצטרפה למחלקה לספרות, לשון ואמנויות.
• ד"ר איגור רכינוב (כימיה) הצטרף למחלקה למדעי הטבע והחיים.

אירוע פתיחת השנה של אגודת הסטודנטים

מאות סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה הגיעו בסוף חודש נובמבר לרידינג 3 שבנמל תל-אביב, כדי לחגוג עם חבריהם לספסל הלימודים את תחילתה של השנה האקדמית.
באירוע זכו הסטודנטים לצפות בהופעותיהם של ברי סחרוף ושל עברי לידר.
את האירוע יזמה אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, והוא היה בגדר יריית הפתיחה לשנה חדשה של עשייה מגוונת ועמוסת פעילויות.

"דף חדש" – יאיר לפיד במפגש עם סופרים

הקורס דף חדש מתקיים באסכולות למעלה מעשור. מיכאל הנדלזלץ, עורכו הראשון של מוסף "ספרים" בעיתון "הארץ" ומבקר תיאטרון, מארח מדי חודש בחודשו סופר או סופרת שהוציאו לאור ספר חדש. מיכאל משוחח עמם על עצמם, על כתיבתם ועל ספרם.
במפגש הראשון לסמסטר זה התארח יאיר לפיד, עיתונאי, סופר ומנחה טלוויזיה. המפגש עסק בספרו האחרון של לפיד, זיכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד. המפגש הוליד שיחה מרתקת וייחודית על חייו של האב והחבר – יוסף (טומי) לפיד. דרך תשובותיו נתן לפיד לקהל הצצה מרתקת לחיים עשירים ומלאי תהפוכות, ובהם שואה והצלה מקרית ממוות, עלייה לארץ וקריירה מעניינת וארוכת שנים בכתיבה ואחר כך גם בפוליטיקה.

סדנה דו-לשונית לסטודנטים במגזר הערבי

האוניברסיטה הפתוחה פיתחה סדנה ייחודית המיועדת לסטודנטים חדשים דוברי ערבית אשר עדיין אינם שולטים בשפה העברית. הסדנה נלמדת בשפה הערבית ובשפה העברית.
מטרת הסדנה, הכוללת חמישה מפגשים, היא להכיר לסטודנטים החדשים דוברי הערבית את מגוון הטכנולוגיות תומכות הלמידה שמציעה האו"פ, כמו אתרי הקורסים, מערכת המטלות, שאילתא ועוד, ולהקנות להם מגוון אסטרטגיות למידה, כגון קריאה של טקסט אקדמי והפקת מידע ממנו, הבנה וניתוח של הדרישות בשאלות המטלות וארגון חומרי הלמידה לקראת בחינה.
המפגשים הראשונים נלמדים בשפה הערבית, והמפגשים המאוחרים יותר נערכים בעברית.
הסדנה מוצעת במרכזי הלימוד של המגזר הערבי בגבעת חביבה, בנצרת, בסכנין ובמרכז הטכנולוגי בבית ברל.

הרחבת נגישות הלימודים למגזר הערבי

במסגרת הרחבת נגישות הלימודים באוניברסיטה הפתוחה למגזר הערבי מוקלטים שיעורי אופק בערבית בקורס מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי החברה א (30111). בעתיד הקרוב מתכננת האוניברסיטה להעלות הקלטות הנחיה בערבית בקורסים נוספים.

מרכזי לימוד חדשים:

בשנת הלימודים תשע"א נפתחו כמה מרכזי לימוד חדשים של האוניברסיטה הפתוחה:

• מרכז האוניברסיטה הפתוחה בסחנין
• רשת המרכזים הקהילתיים ביקנעם
• המרכז הטכנולוגי בבית ברל
• האקדמיה לאמנויות המופע
• מכללת ביטוי
• מרכז הלימוד באום אל פאחם, הפועל תחת קמפוס ואדי ערה שבגבעת חביבה
• מרכז הלימוד במַסעדה שברמת הגולן הועבר למג'דל שמס

שיקום ושחזור אחוזת לנגה

אחוזת לנגה, או בשמה הנוסף – חצר כרמל, הוקמה ע"י ניטה ומיכאל לנגה בשנת 1913, והיא הורחבה בשנת 1919. בשנותיה הראשונות שימשה האחוזה אכסניה למנהיגי היישוב ולאנשי רוח ידועים מן הארץ ומחוץ לארץ, שאהבו לפקוד את המקום. בני הזוג תרמו רבות לצורכי הציבור וביתם היה מרכז של חיי חברה ותרבות, ונערכו בו קונצרטים ואירועים חגיגיים.
בשנים 1969-1935 פעל באחוזה פנסיון צמחוני יוקרתי מצליח מאוד. עם סגירת הפנסיון חדלה הפעילות במבנים של האחוזה, והיא הייתה נתונה להתפוררות ולוונדליזם. בחצר המשיכו להתקיים קונצרטים מעת לעת, כמיטב המסורת של הבית.
בשנת 2000 קיבלה האוניברסיטה הפתוחה מיורשיה של ליליאן פרידלנדר – אחותה של ניטה ואמו של דניאל – את מתחם בית דניאל, שהוקם לזכרו של דניאל, ובכללו גם את האחוזה. במהלך השנים בוצעו באחוזה עבודות שיקום ושחזור ובימים אלה פועלת האו"פ בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים, המבצעת את העבודות, כדי להשלים את אחד המבנים במתחם האחוזה. עם סיום עבודות השחזור של האחוזה ושימורה כבימי תפארתה, היא צפויה להיפתח מחדש לפעילות בתחילת השנה הקרובה.
במבנה זה יהיו כמה חללים שישמשו, כמו שאר המבנים במתחם בית דניאל, לסדנאות, השתלמויות, הדרכות, ימי עיון, כנסים של חברות ושל ארגונים ולפעילויות של העשרה, תרבות ומוזיקה. הפעילויות הן על בסיס יומי ועל בסיס ממושך יותר הכולל לינה בחדרי הלינה שבמתחם.

ישראל בעשור הראשון – סוגיות בביטחון לאומי: ההסתננויות ופעולות התגמול; יחידה 11 / זכי שלום

הספר הוא יחידה חדשה בקורס הוותיק "ישראל בעשור הראשון" (10486), המיועד להקנות לסטודנטים ידע בסיסי וגישה לניתוח התקופה המעצבת של מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה.
הקורס מתייחס לתקופה זו מזוויות ראייה שונות של מדעי החברה. הוא אינו מבקש להציג סקירה היסטורית מקיפה של התקופה הנדונה, אלא לנתח בכלים סוציולוגיים, כלכליים, פוליטיים ותרבותיים תופעות מרכזיות של החברה הישראלית בשנות התהוותה הראשונות.

מדיניות ציבורית: יסודות ועקרונות / דוד נחמיאס, אורי ארבל-גנץ ואסף מידני

מדיניות ציבורית היא ביטוי מעשי להחלטות (או אי-החלטות) של רשויות השלטון, כל אחת במסגרת סמכותה. במדינות דמוקרטיות המדיניות הציבורית צריכה למלא תפקידים רבים: לשרת את הציבור, לשמור על זכויות היסוד של הפרט ושל הקהילה, לאפשר לקבוצות רבות ככל הניתן להגשים את האינטרסים של חבריהן, לסייע לחלשים לשפר את מצבם, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין, לשמור על זכויות המיעוט ולהגן על ביטחונם של האזרחים. את כל אלה יש להוביל בתהליכים הוגנים, שקופים, שיטתיים, מבוקרים ויעילים.
חקר המדיניות הציבורית שואב מדיסציפלינות שונות ומגוונות. הספרות המקצועית בתחום זה החלה להתפתח בארצות הברית ובמערב אירופה כבר לפני שישה עשורים ויותר. בעברית זהו הספר הראשון המציג לקורא הישראלי את הגישות השונות במרוכז ובמפורט, תוך שימוש בדוגמאות מישראל ומהעולם.
הספר נלמד במסגרת הקורס מדיניות ציבורית (10723).

מדיקרט עד יום: פילוסופיה במאות ה-17 וה-18 – כרך ב' (מהדורה שנייה) / אלעזר וינרב

הסדרה עוסקת בהיסטוריה של הפילוסופיה ועוקבת אחר התפתחותם של הרציונליזם והאמפיריציזם – שני זרמי המחשבה החשובים ביותר שהתגבשו באירופה המערבית על רקע המהפכה המדעית במהלך המאות ה-18-17. הסדרה מציגה את משנותיהם של שישה פילוסופים – דיקרט, שפינוזה, לייבניץ, לוק, ברקלי ויום – המייצגים שתי אסכולות מרכזיות אלה. הסוגיה העומדת במרכזן של אסכולות אלה היא אם האדם מסוגל להכיר את המציאות בכוח שכלו בלבד, או שההתנסות באמצעות החושים היא המקור לכל ידיעותיו ולהכרתו את המציאות. דיקרט,שפינוזה ולייבניץ, בני יבשת אירופה, הדגישו את תפקיד השכל בהכרה, ועל כן נקראו "רציונליסטים", ולעומתם, לוק ברקלי ויום, בני האיים הבריטיים, הדגישו דווקא את תפקידם של החושים, ועל כן נקראו "אמפיריציסטים". המחלוקת בין שתי השקפות אלה והשפעתן זו על זו מעצבות במידה רבה את התפתחותה של הפילוסופיה מאז ועד היום, והאקטואליות של הבעיות הנדונות בסדרה לא פגה.

הספר נלמד במסגרת הקורס מדיקרט עד יום: פילוסופיה במאות ה-17 וה-18 (10266).

מבוא לפסיכולוגיה (שני כרכים) / ריצ'רד גריג ופיל זימברדו

הספר מבוא לפסיכולוגיה הוא המהדורה המתורגמת של הספר Psychology and Life. הספר מפגיש את הקורא עם הפסיכולוגיה המדעית, על תוכניה ועל שיטות המחקר שלה. הספר מציג את תחומי הפעילות ואת תחומי המחקר של הפסיכולוגיה היום. הפרקים בספר: הפסיכולוגיה בחיינו; שיטות מחקר בפסיכולוגיה; היסודות הביולוגיים והאבולוציוניים של ההתנהגות; חישה ותפיסה; מודעות ומצבי תודעה אחרים; למידה וניתוח התנהגות; זיכרון; תהליכים קוגניטיביים; משכל והערכת משכל; התפתחות האדם במהלך החיים; מוטיבציה; רגש, עקה ובריאות; הבנת האישיות; הפרעות פסיכולוגיות; טיפול בהפרעות פסיכולוגיות; קוגניציה חברתית ויחסים חברתיים; תהליכים חברתיים, חברה ותרבות.

הספר נלמד במסגרת הקורס מבוא לפסיכולוגיה (10136).

פונקציות מרוכבות: המשכה אנליטית, העתקות קונפורמיות; יחידות 12-11 (מהדורה מחודשת) / ראש צוות: אלי לוין

הספר הוא תרגום מעובד של ספר הקורס Complex Analysis של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה. תורת הפונקציות המרוכבות היא מאבני היסוד של האנליזה המתמטית המתקדמת ויש לה שימושים רבים במתמטיקה ובפיזיקה. הכרת תורה זו הכרחית לכל סטודנט המעוניין להעמיק בלימודי המתמטיקה.

ימצאו עניין בקורס זה גם אלה המעמיקים בלימודי הפיזיקה ובלימודי מדעי המחשב.

הספר נלמד במסגרת הקורס פונקציות מרוכבות (20243).

אדם הולך הביתה / יורם עשת-אלקלעי

ב-18 באוקטובר 1973 היה יורם עשת-אלקלעי שרוע על הקרקע במצרים, חור גדול פעור בראשו מפגיעת פגז, ומוחו חשוף. לרופא שהתעקש לטפל בו אמרו, "עזוב אותו, עדיף שתשמור את האינפוזיות לפצועים שעוד אפשר להציל". כשהתעורר בבית החולים היו גופו ונפשו שבורים. צדו השמאלי משותק, עיניו לא רואות ותודעתו מבולבלת.

אדם הולך הביתה, הוא סיפור החלמתו כנגד כל הסיכויים של יורם עשת-אלקלעי, בזכות כוח רצון ואהבת חיים שאין להם גבול. בלשון פיוטית ומדויקת עשת מתאר את מוראות המלחמה ואת הרגעים האיומים שהובילו לפציעתו. הוא מספר על הצעד הראשון שאחרי הפציעה, על המילה הראשונה שהצליח לקרוא ועל היום שבו גילה שלעולם לא יחזור להיות האיש שהיה. בכנות מפעימה ובכישרון ההופכים את התיעוד הביוגרפי לספרות של ממש, הוא מתאר את המאבק היום-יומי והעל-אנושי לעשות סדר בזיכרונותיו המסויטים ולהקנות משמעות לחייו.

יורם עשת-אלקלעי, יליד 1950, הוא דוקטור לגיאולוגיה ופרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה. הוא עומד בראש המרכז החדש לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה.

האישה שאיתו / אילן בן-עמי

האישה שאיתו מספק הצצה מרתקת אל חייהן של אחת עשרה נשות ראשי ממשלה, מפולה בן גוריון ועד שרה נתניהו. זהו סיפורן של הנשים שראשי הממשלה חלקו עמן את חייהם, נועצו בהן בסוגיות הפוליטיות והמדיניות הבוערות שעל סדר היום, וחלקו עמן את הסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל.
נשים מיוחדות אלה שימשו לבני זוגן משענת והגנה שבלעדיהן, יש הטוענים, לא היו מגיעים לתפקידם הרם. רובן ויתרו ביודעין על חיים עצמאיים משלהן למען שאיפותיהם הפוליטיות של בני זוגן, ולא אחת לקחו על עצמן את הדאגה לפרטים הקטנים של חיי היום-יום, כדי שהם יוכלו להקדיש כל רגע מחייהם לעבודתם הציבורית. וכיוון שכך , נשים אלה השפיעו יותר מרבים אחרים על סדר היום הפוליטי של מדינת ישראל.

• מה היתה תרומתה של פולה בן גוריון למגילת העצמאות של מדינת ישראל?
• כיצד כינו העובדים בלשכת ראש הממשלה את שולמית שמיר מאחורי גבה?
• מהו סוד התרחקותה של סוניה פרס מן התקשורת?
• מדוע הרבתה התקשורת לתקוף ולבקר את שרה נתניהו?
• מדוע נתפסה נאוה ברק בעיני הציבור כאשת ראש הממשלה האידאלית?

בלשון רהוטה ונגישה מגולל ד"ר אילן בן עמי את סיפוריהן המרתקים של נשות ראשי הממשלה. החשיפה – שעבור חלקן היא חשיפה ראשונה – לא רק שעושה עמן צדק היסטורי, אלא גם תורמת להבנה טובה יותר של הפעילות ושל דרך קבלת ההחלטות של בני זוגן, ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם.

ד"ר אילן בן עמי הוא סוציולוג פוליטי, ראש היחידה לפיתוח אקדמי באוניברסיטה הפתוחה וחבר סגל ההוראה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באו"פ.

הכול זמני / עמרי מורג

הזמן הוא קרוב לוודאי ה"שחקן" המשמעותי ביותר בחיינו. הוא קשור לכל תחום, משפיע על כל פעילות שלנו, מעורב במכלול רחב של שיקולים ושל החלטות שאנו לוקחים, אך הוא אינו מוחשי, וקשה מאוד להגדירו.
הכול זמני בעולמנו. דבר אינו קבוע. הכול משתנה כתלות בזמן, ובמילים אחרות – הכול בחיינו קשור באופן זה או אחר לזמן.

הספר הכול זמני נכתב מתוך תחושה שבני אדם אינם מעניקים לנושא הזמן את החשיבות ואת תשומת הלב הראויה לו לנוכח מרכזיותו בחיינו ולנוכח הדילמות והקונפליקטים הקשורים בו, שרק הולכים ומתרבים בעולמנו.
הספר מתייחס להיבטים פיזיקליים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, התנהגותיים וביולוגיים של הזמן. הספר מבקש להציג נקודות מבט שונות ומעניינות על נושא הזמן, מתוך תפיסה שהבנה מעמיקה של המונחים ושל התחומים הקשורים בו עשויה לשפר את איכות חיינו.
הספר דן בשאלות כגון: כיצד האדם מנסה לאורך הדורות לנבא את העתיד ולחקור את העבר? האם אפשר לחזור אחורה בזמן או לקפוץ קדימה לעתיד? כיצד התפתחו לוחות השנה והשעונים בעולם? האם אפשר לעצור את השפעת הזמן על גופנו? כיצד באפשרותך לזהות את סגנון התנהגות עם הזמן? שאלות אלה ואחרות זוכות להתייחסות בספר, המנסה להאיר את מושג הזמן הן בהיבטים התאורטיים שלו והן בהיבטים המעשיים שלו מבחינת האדם.

עמרי מורג הוא מרכז הוראה בקורס ניהול אסטרטגי, במחלקה לניהול וכלכלה באו"פ.