![]() |
||
דיקנט הלימודים האקדמיים | גיליון 11 יוני 2010 גיליונות קודמים | |
סטודנטים יקרים,
המשך שנת לימודים פורייה
![]() מלגות לימודים למשתתפים בסקר הוראההצביעו והשפיעו!סקר ההוראה האלקטרוני לסמסטר ב2010 עלה לאוויר. כמדי סמסטר נערכת בין המשתתפים בסקר הגרלה של שלוש מלגות לימודים, כל אחת בשווי שכר לימוד לקורס אחד בהנחיה רגילה. כל משתתף בהגרלה יכול לזכות במלגת לימודים לקורס אחד בלבד. סקר ההוראה הוא אחד האמצעים המרכזיים שבאמצעותו יכולים הסטודנטים לחוות את דעתם בכל הקשור להנחיה בקורסים שבהם הם לומדים. ממצאי הסקר מועברים למנחים, למרכזי ההוראה, לראשי המחלקות האקדמיות ולהנהלת האוניברסיטה. ממצאים אלה משמשים את מרכזי ההוראה ואת המנחים באיתור קשיים והצלחות בקורס. מאחר שסקר ההוראה הוא אחד הכלים המשמשים את האוניברסיטה בפעולותיה לשיפור מתמיד של ההוראה ושל ההנחיה, האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בעידוד הסטודנטים לקחת חלק בסקר, לחוות דעה ולהשפיע על איכות ההוראה. המשך
בהגרלה שנערכה בסמסטר א2010, זכו במלגת לימודים לקורס הסטודנטים שלהלן:
סגירה זכרו, מי שמצביע – משפיע! זכייה במלגת אלוןאנו שמחים לבשר שגם השנה זכה במלגת אלון היוקרתית חבר מהסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה. הזוכה הוא ד"ר אופיר מינץ-מנור, חוקר במדעי היהדות (פיוטים יהודיים קדומים) מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות. בשנה שעברה זכו במלגת אלון ד"ר ענבל עופר וד"ר ישי לנדא, גם הם חברי סגל מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות. תכנית "מלגות אלון", על שם מי שהיה שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, יגאל אלון ז"ל, נועדה לאפשר לאוניברסיטאות לקלוט מדענים צעירים מצטיינים במיוחד. התכנית היא תחרותית ומבוססת על הצטיינות אישית, ללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה או לכל תחום. בסך הכול מוענקות בכל שנה 25-20 מלגות לחברי סגל מכל תחומי הידע בשמונה האוניברסיטאות. מחקר פתוח – יום המחקר 2010בחודש מאי התקיים יום המחקר השנתי של האוניברסיטה הפתוחה. יום המחקר הוא אירוע שנתי, המוקדש להצגת העשייה המחקרית באוניברסיטה הפתוחה. יום המחקר 2010, שכותרתו הייתה "מחקר פתוח", התמקד ברצון להפוך את תהליך המחקר ואת החוקרים עצמם לנגישים עבור המבקרים. ביום המחקר נערכה תערוכה פעילה, שבה הוצג מבחר מנושאי המחקר של חוקרי האוניברסיטה. הודגמו חומרי המחקר, נשואיו ושיטות מחקר שונות. כמו כן, בתערוכה הפעילה השתתפו סטודנטים המשתפים פעולה עם החוקרים במחקריהם. במסגרת התערוכה אפשר היה לצפות בסרטים, במצגות אינטראקטיוויות ובהמחשות, להתנסות בהדגמה של תהליך המחקר ולראות את תוצרי המחקר באופן חווייתי ונגיש. לורד הארי וולף, נגיד ויו"ר מועצת האוניברסיטה הפתוחה, בירך בפתיחת יום המחקר, נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר ירון, נשאה דברים, ופרופ' ענת ברנע, דיקן המחקר, סקרה את פעילות המחקר באוניברסיטה.
אתר המחקר מציג את המחקרים ואת החומרים שהוצגו בתערוכת "מחקר פתוח". כמו כן, בקישור מוצג סיור מודרך בתערוכה בליווי דיקן המחקר.
דואגים לתעסוקה לסטודנטים באו"פבחודש מאי נערך בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה יריד תעסוקה של האו"פ בשיתוף עיריית רעננה ושירות התעסוקה הארצי. ביריד השתתפו עשרים ושלוש חברות, שהציעו משרות במגוון תחומים, ובמהלכו התקיימו שלוש הרצאות. ליריד הגיעו יותר מחמש מאות מחפשי עבודה ומתעניינים. את היריד כיבדו בנוכחותם מנכ"ל שירות התעסוקה הארצי, יוסי פרחי, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, ונשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופסור חגית מסר-ירון. מנכ"ל שירות התעסוקה, סגנו ומנהל המחוז הסתובבו ביריד ושוחחו במהלכו עם מעסיקים ועם מחפשי עבודה. במאי נערך גם יריד תעסוקה וירטואלי, שהוא יוזמה של מדור הכוון והשמה "אופג'וב", שבדיקן הסטודנטים. זו הפעם השנייה שיריד כזה מתקיים באוניברסיטה הפתוחה. היריד יועד לסטודנטים ולבוגרי האו"פ. השתתפו בו עשרים וחמש חברות מובילות במשק מאזורים שונים בארץ, חלקן חברות השמה בעלות סניפים רבים בפריסה ארצית. ביריד התעסוקה הווירטואלי הוצעו כשבע מאות משרות בתחומים שונים, כגון בנקאות ופיננסים, תכנות, טכנולוגיה, משאבי אנוש, שיווק ומכירות, ניהול אדמיניסטרטיווי, שירות לקוחות ועוד. המשך אתר האינטרנט של היריד הציג פרטים על החברות שהשתתפו בו עם קישור לאתרי החברות, דבר שסייע למשתתפים ביריד ללמוד על החברות ולהכיר טוב יותר את תחום פעילותן. בימי היריד העמידו רוב החברות נציגים, שהיו זמינים לשאלות המועמדים באמצעות טלפון או דואר אלקטרוני. הגשת המועמדות התבצעה דרך האתר, ובימי היריד נשלחו אלפי קורות חיים למגוון רחב של משרות. למשתתפי היריד אף הייתה אפשרות להשתתף בפורום ולהיעזר בטיפים ובכתבות בנושאים כגון תעסוקה, כתיבת קורות חיים, הכנה לריאיון עבודה ועוד. גם לאחר סיום היריד ממשיכה האוניברסיטה הפתוחה לפרסם משרות באתר משרות פנויות של מדור אופג'וב. האתר פעיל ומתעדכן מדי יום ביומו. סגירה טקסי הענקת תארים1,882 בוגרים חדשים לאוניברסיטה הפתוחה ![]() בשלושה טקסי הענקת תארים שהתקיימו במתחם קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה בחודש מאי הוענקו 1,882 תארים, מהם 1,568 תארי בוגר אוניברסיטה 272 ,(B.A.) תארי מוסמך 49 ,(M.A.) תעודות הוראה (עשרה מהמסיימים מקבלים תואר בוגר ותעודת הוראה) ו-3 תעודות במדעי המחשב. נתונים אחדים על הבוגרים שלנו: טווח הגילאים של בוגרי תואר ראשון נע בין 18 ל-72 (!), וגילם הממוצע הוא 35. גילם הממוצע של המוסמכים הוא 39, ואילו גילם הממוצע של מקבלי תעודות ההוראה הוא 36. נשים מהוות רוב בקרב בוגרי תואר ראשון (60.3%), בעוד שבקרב המוסמכים ומקבלי תעודת הוראה אין כמעט הבדל בין אחוז הנשים ואחוז הגברים: 131 מוסמכות (48.9%) ו- 137 מוסמכים (51.1%), 24 נשים ו- 23 גברים קיבלו תעודת הוראה. ![]() טקס הבוגרים הראשון התקיים ב-10 במאי, ונשא בו דברים דב לאוטמן, יו"ר "הכל חינוך". בטקס השני שהתקיים ב-11 במאי נשא דברים ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ובטקס השלישי שהתקיים ב-12 במאי נשא דברים אברהם (בייגה) שוחט. בטקס זה הוענקו תארי עמית כבוד לפרופ' מרדכי קרמינצר ולאברהם (בייגה) שוחט. ראה בהמשך. ברכות לבוגרים ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך! המשך עמית כבוד לפרופ' מרדכי קרמינצרלאות הוקרה על הישגיו האקדמיים הבולטים כמומחה במשפט הפלילי ובמשפט החוקתי; כהוקרה על הכשרת דור של חוקרים ושל מומחים בתחומים אלה בין תלמידיו; לאות הערכה על תרומתו הייחודית למחקר ולספרות האקדמית בתחום המשפט; על פרסומים רבים וחשובים במגוון תחומי עיסוקו; כהערכה על מילוי תפקידים אקדמיים רבים ובהם: ראש הקתדרה על שם ברוס ויין למשפט בין-לאומי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. על פועלו קיבל פרופ' קרמינצר תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוצרן, פרס צלטנר למצוינות במחקר המשפטי, פרס פנחס רוזן למחקר משפטי ואת פרס המחקר של קרן הומבולדט לחוקר זר בתחום מדעי הרוח על הישגים יוצאי דופן במחקר ובעבודה אקדמית; לאות הערכה על מנהיגותו ועל תרומתו יוצאת הדופן לקידום ערכי הדמוקרטיה, השוויון והצדק בחברה הישראלית; על הנהגתו ועל מעורבותו בוועדות רבות שעניינן חיזוק שלטון החוק והחינוך לאזרחות; על כהונתו כיו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח. על כך זכה פרופ' קרמינצר באותות כבוד ובתארים, בהם התואר "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון ואות מופת מטעם תנועת אומ"ץ, על היותו דמות מופת במאבקו בשחיתות השלטונית, בגין תרומתו למען חופש העיתונות וחופש הביטוי, ועל פעילותו במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה; ולאות תודה מיוחדת על תרומתו ארוכת השנים לפעילותה של האוניברסיטה הפתוחה, על תרומתו לשימור האיכות הגבוהה של הלימודים בה בהיותו שותף לפיתוחם של קורסים, ועל מעורבותו כחבר ותיק בוועדה האקדמית, במועצת האוניברסיטה ובוועד הפועל. עמית כבוד לאברהם (בייגה) שוחטלאות הוקרה על חזונו ועל פועלו בייסוד העיר ערד בשנת 1961, ראשית כמהנדס במקום ובהמשך כמנהל סניף "סולל בונה" בערד ובאזור ים המלח, וכן בשמשו כראש המועצה המקומית ערד ויו"ר ועדת ערי הפיתוח ליד מרכז השלטון המקומי. על פועלו בבניית ערד ועל מעורבותו בבניית הנגב קיבל פרס הוקרה מהאיגוד לתכנון בטכניון בחיפה, וכן קיבל את פרס יגאל אלון על פעילות חלוצית; לאות הערכה על השירות הציבורי ארוך השנים במגוון רחב של תפקידים; על תרומתו לפיתוח ולקידום הטכנולוגיה, התעשייה והמסחר בישראל, ועל חיזוק המערכת הכלכלית; על שירותו כנבחר ציבור בכנסת, בין היתר כיו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדה משותפת לתקציב הביטחון, כיו"ר השדולה להשכלה גבוהה בישראל, ובממשלות ישראל בהנהגתם של ראשי הממשלה יצחק רבין ז"ל ואהוד ברק, כשר אוצר וכשר התשתיות הלאומיות. על כך קיבל את תואר "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון, כהוקרה על היותו דוגמה ומופת לשילוב של עשייה ציבורית ענפה ורבת שנים עם טוהר מידות וניקיון כפיים;
ולאות הוקרה ותודה מיוחדת על פועלו לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל, כיו"ר הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מטעם משרד החינוך. על כל פועלו הענף קיבל אברהם שוחט את תואר יקיר העיר תל-אביב וכן תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון ומטעם הטכניון.
טקס לכבוד בוגרי המחזור הראשון ללימודי תואר שני בחינוך במרכז הלימוד במַסְעָדֶה![]() ב-7 במאי 2010 התקיים במרכז הלימוד במַסְעָדֶה טקס חגיגי ומרגש לרגל הענקת תואר שני בחינוך במגמת מערכות למידה לששת הבוגרים הראשונים של מרכז לימוד זה. האירוע התקיים בנוכחות מכובדים ואנשי חינוך, מורים וסטודנטים של המרכז. זהו המחזור הראשון המסיים את התכנית במרכז לימוד ייחודי זה. המרכז, שהוקם ביזמתו של מר חוסיין סלמאן ומנוהל על ידו, נועד לתת מענה לצורכי האוכלוסייה המקומית. את סגל התכנית ייצג ד"ר הנרי תם, שליווה את הסטודנטים כמנחה במספר רב של קורסים, ומר חוסיין סלמאן בירך את המוסמכים בשם ד"ר אבישי אנטונובסקי, המרכז האקדמי של התכנית. מיום היווסדו שם לעצמו המרכז שתי מטרות עיקריות:
היום לומדים במרכז כ- 45 סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני, חלקם לתעודת הוראה וחלקם לתואר בחינוך ובהיסטוריה. ברכות לבוגרים ובהצלחה בהמשך הדרך. מצדיעים למילואיםב-23 במאי קיימה אגודת הסטודנטים בשיתוף אגודת ידידי האוניברסיטה הפתוחה טקס הוקרה וקבלת מלגות למעל ממאה וחמישים סטודנטים וסטודנטיות של האו"פ, הנושאים בנטל מערך המילואים ותורמים לו.
אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה החליטה להקצות תקציב נכבד לטובת מלגה ייחודית לסטודנטים חיילי המילואים. לגיוס המלגות, בסכום של למעלה מרבע מיליון שקלים, הייתה שותפה אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה, אשר קיבלה תרומה מהאמן הנודע דודו גרשטיין – פסלים בעיצוב מקורי חתומים על ידו – אשר כל ההכנסות ממכירתם קודש לסטודנטים המשרתים שירות מילואים פעיל. מקבלי המלגות הם סטודנטים אשר שירתו מתחילת 2007 ועד היום למעלה מחמישים ימי מילואים. שווי המלגה כשווי קורס אקדמי אחד באוניברסיטה הפתוחה (כ-2,000 ₪). ![]() הטקס נערך במעמד נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר-ירון, המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים, רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון; קצין המילואים הראשי, תא"ל שוקי בן-ענת; סגנית השר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים, ח"כ גילה גמליאל; סגן יו"ר הכנסת וראש שדולת הסטודנטים בכנסת, ח"כ אלכס מילר; נציג פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים, אל"מ אבי סייג; יו"ר אגודת הידידים של האו"פ, עו"ד מלי פולשוק- בלוך; יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, מר שגיא בן-חור ועוד. בתכנית האמנותית נגנו הרכב גיטרות של חיל החינוך וה"או"פטימיסטים". ![]() רבעון "זמנים" חוגג שלושים
בחודש מרס 2010 התקיים יום עיון לציון שלושים שנה (וקצת) לרבעון להיסטוריה "זמנים" ולהשקת גיליון 109 שלו, המוקדש לפרקים בתולדות ההשכלה הגבוהה ולשביתות ולמחאות לאורך ההיסטוריה, החל משביתת בוני הקברים במצריים הפרעונית לפני כ-3,000 שנה. כתב העת החל לצאת בשנת 1979 כיזמה פרטית של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ומתוך רצון של חוקרי בית הספר לחלוק את ממצאי עבודותיהם עם הציבור הרחב. עם השנים ביסס הרבעון את מעמדו כאחד מכתבי העת המקצועיים המובילים בישראל, וכיום הוא משמש הן כבמה מרכזית עבור היסטוריונים ואנשי רוח והן ככלי עזר שימושי לסטודנטים ולחוקרים בתחום. החל משנת 2003 לקחה האוניברסיטה הפתוחה על עצמה את עבודת ההפקה של כתב העת, והוא מופץ בהוצאת "זלמן שז"ר". ביום העיון הציגה ד"ר תמר הרציג, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב, מעט ממחקרה על היינריך קרמר, מחבר אחד הספרים הדמונולוגיים המפורסמים "פטיש המכשפות", והציעה הסבר חדש לשורשים של רדיפת מכשפות בראשית העת החדשה. את המושב הנחתה פרופ' מירי אליאב- פלדון, עורכת "זמנים". הספרייה מגיעה לביתךספריית האוניברסיטה הרחיבה את שירותיה לסטודנטים והחלה להפעיל שירות חדש לתקופת ניסיון, המאפשר לסטודנטים של האו"פ להזמין באמצעות שאילתא ספרים מספריית האוניברסיטה ולקבלם לביתם בדואר. הספרים מושאלים על פי נוהלי ההשאלה של הספרייה, ועל הסטודנט להחזירם, בדואר רשום או באופן אישי, עם תום תקופת ההשאלה המותרת. שירות זה מתווסף לשירות של סריקת מאמרים אשר אינם קיימים בפורמט אלקטרוני במאגרי המידע של הספרייה, וכן סריקת עמודים מתוך ספרים ושליחתם לסטודנט בדואר אלקטרוני. השירות, שהושק לפני כשנה, זוכה להצלחה רבה בקרב הסטודנטים, הנעזרים בו לצורך כתיבת עבודות. לקבלת שירותים אלה יש למלא טופס הזמנה במערכת שאילתא. פרטים נוספים אפשר למצוא באתר הספרייה או בטלפון 09-7781533. בחירות למועצת אגודת הסטודנטים
הבחירות למועצת אגודת הסטודנטים התקיימו בשבוע שעבר, מיום ראשון 6.6 ועד יום שישי 11.6. הבחירות היו מקוונות, באמצעות האינטרנט בלבד. 1,629 סטודנטים מתוך 25,053 בעלי זכות בחירה הצביעו והם מהווים 6.8%. באזורים מסוימים אחוז ההצבעה היה גבוה בהרבה.
תודות לחברי המועצה היוצאת וברכות למועצה הנבחרת. האו"פ במגזר הבדואי![]()
במסגרת הרחבת הפעילות של האוניברסיטה הפתוחה במגזר הבדואי, ארגן דיקנט הלימודים האקדמיים ביקור במוסדות הלימוד במגזר זה. נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר-ירון, דיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' סוניה רוקס, ראשי המחלקות האקדמיות ונציגי דיקנט הלימודים ביקרו במרכז הלימוד ברהט, במכללת באר שבע הערבית ובמכללת מרכז הנגב. במהלך הביקור התקיימו פגישות עם מנהלי מרכזי הלימוד, עם מנחים ועם סטודנטים.
סטודנטים של האו"פ במסע לפולין
בחודש מאי ערכה אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה מסע לפולין. במסע השתתפו 60 סטודנטים, שעברו ראיונות והשתלמויות לקראת הנסיעה.
"אמרתי לאחותי שאני רוצה לחיות" – ריאיון עם לוציה רטמןבמפגש עם ניצולי שואה יש תמיד איזו תהייה מה אותן עיניים, המביטות בנו כעת, ראו בעבר, אילו מראות נלכדו ברשתן, ופליאה כיצד ייתכן כי אותן עיניים ממש ניצבות מולנו, תמימות למראה ונטולות כל סממן חיצוני להיסטוריה החרוטה עליהן. תחושות אלו התעצמו לאור המבט האנושי, העמוק והנוקב שנגלה במפגש עם לוציה רטמן, תושבת חיפה, בוגרת האוניברסיטה הפתוחה (סיימה את התואר בגיל חמישים) וכיום מתנדבת בקמפוס האוניברסיטה בבית בירם. ![]() בחודש ינואר האחרון הוזמנה לוציה ליטול חלק בטקסי יום השואה הבין-לאומי שהתקיימו בעיר זֶ'שוּב שבפולין. מביקורה זה חזרה מלאת רשמים וביקשה לחלוק אותם עם קוראינו. לא היה זה ביקורה הראשון של לוציה על אדמת פולין מאז עלתה ארצה בשנת 1947. בשנת 2007 היא נסעה לשם במטרה להתחקות אחר נכדיה של סופיה פומורסקי, האישה שדאגה לזייף עבורה תעודת לידה של נוצרייה, ושבזכותה ניצלה בסופו של דבר. ביוני 2009 שוב חזרה לוציה לפולין, הפעם כדי להשתתף בטקס הענקת אות חסידת אומות עולם לנכדיה של גברת פומורסקי. בסיפורה של לוציה, כמו ברבים מסיפורי הניצולים, הגיבורים הראשיים הם ידו הנעלמה של הגורל והרצון העז, הבלתי נשלט כמעט והחד-משמעי לשרוד. אולם שלא כמו בסיפורים אחרים, נוכחת בסיפור גם קרן אור אנושית בדמותה של אישה פולנייה, אשר מטעמים הומאניים בלבד, שלא למטרת בצע כסף או רווח כלשהו, החליטה לעזור ולסייע ללוציה ולבני משפחתה. לא פעם במהלך שיחתנו שָבה לוציה ובטון של תהייה כנה מביעה את אי-הבנתה מדוע דווקא היא נבחרה לעבור את תקופת השואה "אצל אלוהים מתחת לתנור" כהגדרתה, מדוע היא נבחרה להינצל. נדמה כי שאלה זו, המשותפת לניצולי שואה רבים, אינה מרפה ממנה. "אמרתי לאחותי שאני רוצה לחיות" "יש לי אין-סוף סיפורים," פותחת לוציה ואומרת, "אני רוצה בעתיד להעלות על הכתב את הסיפור המלא. עד עתה סיפרתי רק חלקים ממנו." לוציה נולדה בפולין. אמה נפטרה בהיותה תינוקת. בשנת 1939, עם פלישת הגרמנים לפולין, גורשה משפחתה לצד המזרחי של פולין, שהיה בשליטת הרוסים. "למעשה מערב סוכות באותה שנה התחלנו לנדוד, ומאז לא היה לי בית." לאחר שאביה הוגלה לרוסיה ואחותה התחתנה, עברה לוציה להתגורר עם דודיה. בשנת 1942, בהיותה בת ארבע עשרה, כאשר היה ברור שליהודים בעיר מגוריה לא נותר עוד זמן רב, לאחר שעברה אקציה אחת, שאותה שרדה בעור שיניה ולאחר שנקראה להתייצב במחנה עבודה, החליטה לוציה לברוח לאחותה. "החלטתי שאני למחנה עבודה לא הולכת. הצלחתי למצוא דרך להגיע לעיר לוּבָּצ'וּב, ששם התגוררה אחותי. יצאתי בבוקר שבת, אף על פי שבאתי ממשפחה דתייה. באותה עת עבור יהודי להסתובב ברחוב היה בגדר סכנת נפשות. קשה להבין את זה היום, אבל ליהודים לא הייתה אז זכות לנשום. הם היו הפקר. כל ילד קטן יכול היה לפגוע ביהודי ואפילו להרגו. אחותי, כך התברר לי, שכרה דירה בבית משפחת פומורסקי. גם עובדה זו לא הייתה מובנת מאליה כלל, שכן פולנים לא השכירו ליהודים דירות. בסופו של דבר הגעתי אליה והתחלתי לעבוד. באחד הימים ברחתי מהעבודה לבית אחותי. באתי ורק אמרתי לה שאני רוצה לחיות. "איני יודעת כיצד ומדוע הגתה גברת פומורסקי את הרעיון של זיוף התעודות. המשך עד היום אני לא מבינה מה הניע אותה. בקושי הכרתי אותה, ואיני יודעת מדוע הייתי חשובה לה מספיק בשביל שתפעל כפי שפעלה. היא פנתה לא פעם אחת, כי אם פעמיים, לכומר, וכאישה נוצרייה שיקרה לו כדי לקבל תעודות לידה נוצריות עבורי, עבור אחותי ועבור גיסי. מאוחר יותר היא גם דאגה למחסה לאחותי ולגיסי. כדי להבין את גדולת המעשה שלה צריך להבין שבאותה עת עזרה ליהודים היוותה איום בגזר דין מוות לא רק על האדם המסייע אלא גם על בני משפחתו. "לתעודות כשלעצמן לא היה ערך, אפשר היה לקרוע אותן לגזרים או להתעלם מהן. מעבר לכך, מי הסתובב באותה תקופה עם תעודות מלבד יהודים? עם זאת, התעודה אפשרה לי לקום ולעשות מעשה. החלטתי לאמץ זהות בדויה של בת איכר ולהתנדב לעבודה בגרמניה. באותה עת אירופה כולה הייתה מגויסת למאמץ המלחמתי של גרמניה, והיה צורך בידיים עובדות רבות. המצאתי סיפור כיסוי, שברובו היה למעשה אמת לאמיתה. אמרתי שהוריי הוגלו לסיביר, וכי לאור הזמנים הקשים, המשפחה שנותרה בפולין לא יכולה לתמוך בי יותר, ולכן עליי לצאת ולעבוד." בלב המאפליה ![]() טרם יציאתה למסע זה אל הלא נודע, נסעה לוציה להיפרד מדודתה, בידיעה כי ייתכן שלא תראה אותה עוד. באותו ביקור רצתה הדודה לתת לה פנינים מירושת אמה, אך לוציה תשובתה של לוציה הייתה "אלה פנינים או חיים." "ידעתי," היא מסבירה, "שאם אקח אותן איש לא יאמין שאני בת איכר, שהרי איזו בת איכר מסתובבת עם פנינים?" היגיון הישרדותי זה של נערה בודדה בת ארבע עשרה חוזר ועולה שוב ושוב לאורך סיפורה של לוציה. טבילת האש הראשונה של לוציה כיהודייה תחת זהות בדויה של נוצרייה התרחשה עוד על אדמת פולין. לאחר שהגיעה לקראקוב, משם יצאו משלוחי הפועלים לגרמניה, ניגש אליה פולני ואמר לה כי הוא יודע שהיא יהודייה. "איני יודעת מאיפה הייתה לי את התושייה להגיב מיד ולהשיב לו בביטחון שהוא מדבר שטויות. זה כמובן לא שיכנע אותו. הוא אמר לי שאני יכולה לברוח והוא לא ירדוף אחריי. לא היה לי לאן לברוח, וידעתי שלמחרת הוא ייקח אותי לברור בגסטפו. באותו לילה שמעתי את המטוסים עוברים מעלינו וקיוויתי שתיפול פצצה. אמרתי לעצמי שעדיף למות מהפצצה מאשר להתמודד עם הגורל שמחכה לי. אבל לא נפלה עלינו פצצה, הבוקר הגיע ואכן הלכנו לגסטפו. יצא אלינו קצין ושאל אותי בגרמנית "את מבינה גרמנית?" אף על פי שידעתי בדיוק מה הוא אומר וגם ידעתי גרמנית מצוין, השבתי בפולנית שאיני מבינה מה הוא אומר. הוא השיב ואמר 'זו אינה יהודייה.' באותו רגע ידעתי שהפעם יצאתי כשידי על העליונה, אך גם ידעתי שאסור לי להפגין זאת ופחדתי ממה שאומרות עיניי. עם זאת, גם אחרי כל זה, לא האמנתי שאצא מקראקוב. למחרת קרא הכרוז בשמי שלוש פעמים עד שזיהיתי כי בי מדובר, ומצאתי עצמי יוצאת לגרמניה." וכך באופן פרדוקסלי, מסוג הפרדוקסים שרק מצב אנומלי כמו השואה יכולים לייצר, מצאה לוציה מחסה בלב לבו של המשטר הנאצי, בברלין – העיר שבה ישבו המנגנונים שיזמו והניעו את מכונת ההשמדה ואת המלחמה. כשאני שואלת אותה אם הבינה את משמעות הדבר, היא משיבה שלא. "עד היום אני לא מבינה זאת. ידעתי כבר אז שאושוויץ זה דבר נורא ואיום. כולם ידעו. אבל מה באמת היה שם לא ידעתי. הייתי עסוקה בלשרוד. מה שהניע אותי היה הרצון לחיות. לא ניתחתי באותה עת את מעשיי. אני רק חיכיתי למפלה של היטלר." בברלין סופחה לוציה למפעל אָה-אֶה-גֶה (AEG), שתפקד אז כמפעל נשק. "שמרתי על פרופיל נמוך ביותר. פיזית חייתי מעל האדמה אבל בתוך תוכי הייתי מתחתיה. באותה עת כל דבר הסגיר שאתה יהודי – מבטא ואפילו אופן רחיצת הידיים. בגלל זה היה ליהודים קשה כל כך להתחבא בתוך הגויים. שנים אחר כך, כשחזרתי לבקר בפולין, אמר לי מישהו שאני דומה לדודתו, השבתי לו שלפני שישים שנה לא היו אומרים עליי שאני דומה לאף אחד, הייתי יהודייה וזהו. כך היו פני הדברים. ואכן, שבועיים לאחר הגעתי למפעל פנו זוג אוקראינים למנהל שלי ואמרו לו שאני יהודייה. המנהל, שחיבב אותי מאוד, ביטל את טענתם. אבל החשד מסביב נותר. כולם חשדו, אבל עם זאת קיבלו אותי." באותו מפעל עבדו עם לוציה עוד חמש נשים יהודיות. "על שלוש מהן נודע לי בדיעבד, אבל על שתיים מהן ידעתי כבר אז. כל אחת מהן גילתה לי זאת ביזמתה – עד כדי כך הן היו בטוחות ביהדותי. עד שהן גילו לי זאת, חייתי בתחושה שאני היהודייה האחרונה עלי האדמות." כך חייתה לוציה במשך שלוש שנים. עם תום המלחמה עזבה את המפעל ואת ברלין. "עזבתי את ברלין ב-20 באפריל, יום הולדתו של היטלר. עזבתי ונפרדתי מחברה קרובה שלי, שעד הסוף לא יכולתי להביא את עצמי לספר לה שאני יהודייה. שלוש שנים ביליתי עם החברה הזאת – הלכתי אִתה לעבודה, חזרתי אִתה הביתה וביליתי אִתה – ולא גיליתי לה מעולם שאני יהודייה." השיבה לפולין ![]() 65 שנים חלפו מאז שקיבלה לוציה את תעודת הלידה המזויפת שהצילה את חייה ועד שחזרה לארץ מולדתה, פולין, כדי לחפש את נכדיה של סופיה פומורסקי. החיפוש נעשה כצעד ראשון בדרך ליישום החלטתה של לוציה לדאוג שגברת פומורסקי תוכר כחסידת אומות עולם. "הרעיון קינן בי שנים רבות," אומרת לוציה, "אבל לחיים יש כוח משלהם, ורק לאחר שבעלי נפטר, החלטתי לפעול לטובת העניין. ידעתי שהגברת פומורסקי נפטרה, אבל היה לי חשוב שצאצאיה יקבלו את האות. הרגשתי צורך להחזיר חוב מוסרי." המפגש עם שני נכדיה של פומורסקי נערך בשנת 2007. הנכדים לא ציפו לשמוע את מה שהיה בפיה של לוציה לומר להם. "הם לא הכירו את סבתם, לא ידעו דבר על סיפור ההצלה ולא ראו בחייהם יהודים, שכן בעיירות הקטנות כבר מזמן אין אף יהודי. ופתאום אני באה ומספרת להם סיפור שכזה. הבנתי את תגובתם המופתעת. רק לאחר ששוחחנו, והם נוכחו לראות שאני יודעת פרטים על סבם ועל סבתם, הם הבינו שהסיפור הוא אמתי. ההתרגשות במפגש הייתה רבה. בת אחותי, שהייתה עמי, אינה דוברת פולנית, אבל לא היה צורך בשפה בשביל להתרגש באותה סיטואציה. גם שפת גוף מדברת. נסענו יחד לראות את בית הסבים ולאחר מכן עלינו לקברה של הסבתא. הרגשתי שבמפגש אִתם אני סוגרת מעגל." למחרת חזרתה לארץ מהביקור בפולין, פנתה לוציה ל"יד ושם" בבקשה שיכירו בסופיה פומורסקי כחסידת אומות עולם. התהליך ארך כשנתיים, וביוני 2009 נערך טקס הענקת האות בעיר ז'שוב. הטקס נערך בנוכחות ראש העיר, מכובדי העיר, כמרים ובני משפחה. כמו כן בטקס נכחו פרופסור וואצוואף וייז'בייניץ מאוניברסיטת ז'שוב, המתמחה בהיסטוריה, פילוסופיה ותרבות יהודית, וסטודנטים ממחלקתו. "הטקס היה מכובד ומרגש מאוד. זה דבר שקורה פעם בחיים ואי-אפשר לחזור עליו. במהלך הטקס סיפרתי את סיפורי. בתום הטקס פנו אליי הסטודנטים שנכחו במקום והחלפנו כתובות דוא"ל. נשארנו בקשר, וכעבור כמה זמן קיבלתי הזמנה מטעם הפרופסור לבוא ולהשתתף בטקסי יום השואה הבין-לאומי בעיר. החלטתי שאני נוסעת. מלבדי הוזמנו לטקסים עוד שני ניצולים, שלמה וולקוביץ מחיפה ואז'בייטה פיצובסקי מווארשה, שהוברחה מגטו וארשה בעזרתה של אירנה סנדלרובה, חסידת אומות עולם ידועה שהצילה יהודים רבים. שלושתנו הוזמנו לדבר ולספר את סיפורנו." פולין – מבט אל העבר ואל העתיד יום השואה הבין-לאומי נקבע ל-27 בינואר, אך הטקסים בעיר ז'שוב החלו כבר ב-26 בינואר. "הייתה זו סדרה של טקסים ממלכתיים שנערכו במקומות שונים בעיר," מספרת לוציה, "הרוח החיה מאחורי הטקסים הייתה אותו פרופסור וייז'בייניץ. פרופסור וייז'בייניץ פועל רבות כדי להביא את נוראות השואה לידיעת אוכלוסיית האזור ובה תלמידי תיכון וסטודנטים באוניברסיטה. הוא הצליח להביא לטקס בבית הקברות אזרחים מהאזור, שהגיעו עם פרחים ועם נרות על אף הקור העז והשלג. אני חייבת לציין שהדבר ריגש אותי מאד. בין השאר התקיים גם מפגש עם משוררים צעירים פולנים, ואף אורגן לי ביקור בתיכון בעיר, שבו התבקשתי לשוחח עם התלמידים." בתשובה לשאלתי אם היא לא חשה שהיא היוצאת דופן המעידה יותר מכול על הכלל, ואולי משמשת כמעין עלה תאנה, היא משיבה: "ייתכן שאכן זה נכון. אין ספק שבשביל הפולנים הייתי נקודת הקלה, נקודת אור, ובאמת הם קיבלו אותי בחום ובידיים פתוחות. אני הייתי עבורם עדה חיה שגם בפולין היו חסידי אומות עולם. אבל למעשה לא הייתי יחידה. יש עוד כמוני שניצלו בעזרת פולנים. "ההתמודדות של פולין עם מאורעות השואה היא מאוד מורכבת. הגרמנים היו בכל אירופה, אבל אושוויץ, טרבלינקה, בלזץ – אלה היו רק בפולניה, וצריך לתת את הדעת על כך. כנראה שזו הייתה קרקע פורייה להשמדה. עם זאת, הפולנים שבים ומדגישים כי לא הם בנו את המחנות וכי פולנים רבים נרצחו על ידי הגרמנים. כך שמחד קיים שם כיום רצון להעלות את העבר על פני השטח, אולם מאידך יש גם כעס על הפניית האצבע המאשימה. בביקורי התרשמתי שהם אינם מחפשים תירוצים, שהם עומדים מול האמת ואומרים שהם היו עדים לדברים נוראיים. כששאלתי את האישה שליוותה אותי לתיכון מהי מטרת הביקור, היא ענתה לי שהם רוצים שהילדים שלהם ידעו מה התרחש על אדמת פולין כדי למנוע הישנות של הדבר בעתיד. אולם מנגד, באחד המפגשים באוניברסיטה בעיר הביע אחד הפרופסור תרעומת על כך שעל אף בקשות הסליחה של פולין, היא עדיין נתפסת בראש ובראשונה כסמל למחנות ההשמדה. "מבחינת ההנצחה אין ספק שפולין שונה מאוד מגרמניה. בברלין יש על כל צעד ושעל שלטי הנצחה ואנדרטאות. בפולין אין את זה, ואפילו בתי הקברות של היהודים אינם מתוחזקים כראוי. עם זאת, במשך שבועיים נערכו בז'שוב טקסים לזכרה של יהדות פולניה, וזה אומר משהו. כמו כן מביקורי האחרון יצאתי בתחושה שקיימת שם מגמה של צעירים המתחברים ליהדות, גם כי היהדות היא חלק מההיסטוריה של פולין, וגם כי אכן רבים מגלים שיש להם שורשים יהודים כלשהם. פגשתי שם משוררים צעירים פולנים הכותבים על הצדיקים ולומדים עברית ויידיש. גם פרופסור וייז'בייניץ, שיזם את השתתפותי בטקס, הוא דוגמה למגמה זאת. הוא איש צעיר, בשנות הארבעים שלו, שלא חווה את מאורעות המלחמה על בשרו ולא חי עם יהודים, ובכל זאת הפך את חקר היהדות למרכז חייו. "היהודים חיו אלף שנה בפולין. היו זמנים טובים, היו זמנים טובים פחות. אבל ממלחמת העולם השנייה לא נשארו יהודים בפולניה. אין המשכיות בפולין, מה שהיה נגדע, ואין בה קהילה יהודית. עם זאת, הרגשתי בביקורי שהעקבות של יהדות פולין, על כל הצדיקים והחסידות שלה, לא יימחקו."
בסיום שיחתנו אני שואלת את לוציה על הזכות או על הרצון לסלוח. "אני אישית לא יכולה שלא לסלוח, אף על פי שחלק גדול מהמשפחה שלי נספה בשואה. זו שאלה מאוד בעייתית, כי אני עצמי ומשפחתי הקרובה ניצלנו תודות לפולנייה שעשתה זאת ממניעים הומאניים בלבד. אבל עם זאת, אני מגיעה לעיר הולדתי, וכל הבתים מלאים באנשים אחרים. אלו שגרו שם אינם."
ראיינה: נגה שי-שרברק. ריאיון עם בוגר – רס"ן שרון הלמן
|
![]() האוניברסיטה הפתוחה – כל הדלתות פתוחות בפניך!
השנה מקיימת האוניברסיטה הפתוחה יום פתוח וירטואלי לקראת ההרשמה לשנה הבאה, במקום היום הפתוח הרגיל שהתקיים בעבר בכמה קמפוסים בו-זמנית.
במסגרת היום הפתוח הווירטואלי ייחשפו המתעניינים לתכניות הלימודים לתואר ראשון ולתואר שני וליתרונות הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, כגון: קבלה פתוחה, פריסה ארצית של מרכזי לימוד, שיטות לימוד ייחודיות ואפשרות לשלב בין לימודים לעבודה.
כמו כן, מחשב נייד יוגרל בין המתעניינים שישאירו פרטים במערכת האלקטרונית ובנוסף יגיעו למפגש מידע או ירשמו לאו"פ לסמסטר סתיו.
![]() תכנית לימודים ייחודית ללוחמים ולוחמותבעקבות יזמת נשיא המדינה, שמעון פרס, גובשה תכנית לימודים אקדמית ייחודית ללוחמים וללוחמות הנמצאים לקראת סיום שירותם הצבאי. מטרת התכנית, המכונה "סיירת אקדמית", לאפשר לחיילים לסיים את שירותם הצבאי ולהתחיל את חייהם האזרחיים כשהם מצוידים בהישגים אקדמיים מוכחים ויכולים להמשיך ברצף ללימודים לתואר אקדמי בתחומי הנדסה שונים ובמדעי המחשב. מאפייניה הייחודיים של האוניברסיטה הפתוחה, ובהם הקבלה הפתוחה, הגמישות במקום הלימודים ובאפשרויות הבנייה של תכנית הלימודים, לצד רמה אקדמית גבוהה, הביאו לבחירתה של האו"פ כמוסד האקדמי היחיד שיכול להירתם למשימה זו.
התכנית יצאה לדרך ב- 8 לאפריל 2010, והיא מופעלת כפיילוט בשיתוף פעולה בין צוות בית הנשיא, האוניברסיטה הפתוחה, צה"ל ומשרד הביטחון. בתכנית לומדים ארבעים ושלושה לוחמים וחמש לוחמות בתנאי פנימייה במתקן הצבאי בגבעת חביבה.
לחיילים נבנה מסלול לימודים מיוחד, המאפשר להם ללמוד בקצב מואץ ואינטנסיווי קורסים בהיקף של שנת לימודים מלאה בתחומי הנדסה ומדעי המחשב.
![]()
לראשונה בישראל - תכנית בין-אוניברסיטאית במסלול דו-חוגי לתואר ראשון בלימודי אפריקהבשנת הלימודים תשע"א (2010) תיפתח לראשונה בישראל תכנית בין-אוניברסיטאית במסלול דו-חוגי לתואר ראשון בלימודי אפריקה. תכנית הלימודים החדשה תכלול מגוון עשיר של קורסים שיעסקו באפריקה מהיבטים היסטוריים, פוליטיים, גאוגרפים, תרבותיים ודתיים. החדשנות של התכנית היא בכך שהיא מאפשרת לתלמידים ללמוד קורסים הקשורים לאפריקה הן באוניברסיטה שבה הם רשומים והן באוניברסיטאות האחרות השותפות לתכנית: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים והאוניברסיטה הפתוחה. שיתוף הפעולה בין מוסדות הלימוד מרחיב את האפשרויות ומעשיר את תכנית הלימודים. מטרת התכנית היא להקנות לסטודנטים ידע חדשני להבנת תהליכים היסטוריים, פוליטיים חברתיים וכלכליים בהקשר של אפריקה, כמו גם להקנות מיומנויות מחקריות לחקר חברות ותרבויות אפריקאיות. בוגרי תכנית זו יזכו בתואר: "בוגר בלימודי אפריקה בתכנית הבין-אוניברסיטאית". את התואר יקבלו בוגרי התכנית מאוניברסיטת האם שבה הם נרשמו. הלימודים בתכנית יהיו במסגרת לימודי תואר ראשון במתכונת דו-חוגית. ![]() לעשות ג'וגינג וללמוד
במסגרת פרויקט פא"ר הסבה האוניברסיטה הפתוחה את ספרי הלימוד שלה לפורמטים דיגיטליים – אלקטרוני וקולי. ספרים אלה הועלו לאתרי הקורסים החל ממאי 2008.
הספר האלקטרוני הוא משאב אינהרנטי ללמידה, וביכולתו לעזור לסטודנטים ללמוד את הקורס ולהצליח בו. מטרת המרת הספרים לפורמט אלקטרוני היא להפוך את ספר הלימוד של הקורס לחלק אינטגרלי מסביבת הלמידה המקוונת ולנצל את היכולות הטכנולוגיות המאפשרות לבצע פעולות למידה שונות על גבי הספר. מטרת המרת הספרים לגרסה קולית היא לאפשר ללומד להאזין לספר הקורס בכל מקום ובכל זמן ולספק ערוץ למידה נוסף, העשוי לסייע בלמידה. סגירה אאוט – ספרי לימוד, אין – קורא"ל
החל משנת הלימודים הבאה תחל האוניברסיטה הפתוחה להמיר את ספרי הלימוד בקורסים הנלמדים במכשיר אלקטרוני נייד בסגנון "קינדל". המכשיר, הנקרא "קורא"ל" (קורא אלקטרוני, E-Reader) מכיל פונקציות התואמות לעבודה אקדמית, כגון חיפוש וסימון, וכן התאמה מלאה לעברית. המכשיר, שגודלו כרבע מזה של ספר לימוד רגיל, נטען בחומר הלימוד הרלוונטי, ובאפשרותו של הסטודנט להשתמש בו גם לכתיבת הערות ולסימון קטעים חשובים.
או"פ בפייסבוק
האוניברסיטה הפתוחה, כדרכה, מקדמת יזמות של חדשנות דיגיטלית וטכנולוגית במטרה לשמור על רמת ההוראה הגבוהה והמתקדמת שבה.
![]() קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי בכיר:
מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר:
חברי סגל חדשים שהצטרפו לאוניברסיטה הפתוחה בשנה האקדמית תש"ע:
מלגות בתר-דוקטורט לשנת תשע"אבמלגות ות"ת לבתר-דוקטורט לשנת תשע"א זכו החוקרים:
![]() נרטיב: עיון רב-תחומי (10916)![]() "מה הסיפור שלך?" שאלה זו נשאלת בהקשרים מגוונים ומתייחסת הן לתכני הסיפור, הן למבנהו והן למטרותיו. המושג "נרטיב" או "סיפור" נפוץ מאד בימינו בהקשרים שונים: הפסיכולוג אומר למטופל שלו: "בוא נתקן את סיפור חייך"; השופט אומר לעורך הדין: "הסיפור שלך אינו אמין"; היסטוריונים מתווכחים על הזכות לְהַבְנות "נרטיב שיכונן את הזיכרון ההיסטורי", והנָרָטולוגים הפוסט-קלסיים ממשיכים לפרק את מושג הנרטיב ולהציע לו הדגשים ומובנים נוספים. בקורס נרטיב: עיון רב-תחומי נערך דיון מפורט במושג "נרטיב", בתפיסות השונות המכוננות מושג זה, וכן ביישומים ובגלגולים שעבר הנרטיב מתחום הספרות (הנרטולוגיה הקלסית והפוסט-קלסית) לתחום המשפט, לתחום ההיסטוריה ולתחום הפסיכולוגיה, וכך מאפשר ללומדים לטעום גם מתחומים אלה. המשך הדיון נערך בסיוע מאמרים מתחומי דעת אלה, המתייחסים למושג הנרטיב. ניתוח המאמרים מְתַרגל קריאה השוואתית, אנליטית וביקורתית. כל אלה מאפשרים הן חשיבה תאורטית ברמה גבוהה, והן גישה יישומית לדיון התאורטי על סוגיות אקטואליות מתחומי הידע האחרים. סגירה זהו קורס מעניין, מאתגר וחדשני, המומלץ לסטודנטים לספרות, ללימודי תרבות, לפסיכולוגיה, להיסטוריה ולמשפט, ולכל המעוניינים להרחיב את אופקיהם ולאתגר את חשיבתם. הקורס הנו קורס מתקדם המקנה 6 נקודות זכות. לתיאור הקורס על פרשת דרכים – יהודי רוסיה מול אתגרי העת החדשה
|
|
יש לכם הערות, הארות, הצעות? נשמח לקרוא. שלחו את תגובותיכם אל: dicanat@openu.ac.il. תגובות קוראים/ות יפורסמו לפי בחירת המערכת. קצרים או"פטימיים יוצא לאור על ידי דיקנט הלימודים האקדמיים בעריכת יוכי ריץ ונגה שי-שרברק. עיצוב גרפי: זאב פרל. בנייה: ליזה גשיקטור. כתובת המערכת dicanat@openu.ac.il. |