סטודנטים יקרים,
עם תחילתו של עשור חדש גם קצרים או"פטימיים חוגג עשרה גיליונות, ואנו שמחים להמשיך ולהביא בפניכם גם הפעם מקבץ מהנעשה באוניברסיטה הפתוחה.
בגיליון זה נציג את ההוראה מרחוק שהאו"פ מציעה משתי נקודות מבט: זו של הסטודנט - בריאיון עם ערן סער, בוגר האו"פ ממצפה בגליל שלמד בכוחות עצמו, מבלי שנכח במפגשי הנחיה, וזו של מרכז ההוראה - בכתבתו של ד"ר אבישי אנטונובסקי, מרכז התכנית לתואר שני בחינוך, על נסיעתו למרכז לימוד ברמת הגולן.
כתמיד, נעדכן אתכם על הפעילות האקדמית והתרבותית המתקיימת באו"פ, על מינויים חדשים, על תכניות לימוד חדשות, על קורסים ועל ספרים חדשים.
אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להוסיף ולכתוב אלינו.

המשך שנת לימודים פורייה
ולהתראות בגיליון הבא!
דיקנט הלימודים האקדמיים

מי אמר שצריך לצאת מהבית כדי להגיע ליום הפתוח?

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת מדי שנה "יום פתוח", ובמהלכו נפרשׂות בפני המתעניינים שיטת הלימוד המיוחדת לאוניברסיטה הפתוחה ותכניות הלימוד במחלקות השונות, מתקיימים סיורים ברחבי הקמפוס ופגישות ייעוץ ועוד.

השנה בחרה האוניברסיטה לקיים יום פתוח גם במתכונת וירטואלית כחלק מתפיסת העולם של האוניברסיטה הפתוחה - נגישות מלאה ללימודים אקדמיים תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות. זאת בנוסף ליום הפתוח שיתקיים בסוף חודש מאי 2010, לקראת שנת הלימודים הבאה.

ב-7 בדצמבר 2009 בשעה 18:00 השיקה האו"פ את היום הפתוח הווירטואלי הראשון, אשר שודר באתר הבית של האוניברסיטה. בתום השידור הועלה היום הפתוח גם בערוץ האוניברסיטה הפתוחה ב YOUTUBE. במסגרת היום הפתוח צפו בשבוע הראשון כ-14 אלף מתעניינים בשני מפגשים: במפגש הראשון הציגה פרופ' יהודית גל-עזר, סגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים, את שיטת הלימוד הייחודית של האוניברסיטה הפתוחה, את תכניות הלימוד במחלקות השונות ועוד. במפגש השני הציגה ד"ר ניצה גרי, ראש המחלקה לניהול ולכלכלה, את המחלקה ואת מגוון תכניות הלימוד בה. במפגשים אלה שולבו שאלות ותשובות שהגיעו מבעוד מועד. שאלות ופניות אשר התקבלו לאחר השידור, קיבלו מענה אישי מצוות היועצים של מערך הייעוץ האקדמי.

אנו מזמינים אתכם לבקר אותנו בערוץ האוניברסיטה הפתוחה ב-YOUTUBE בכתובת: http://www.youtube.com/user/openofek

פורום מנהלי מוסדות מורחב

ב-7 בדצמבר השנה קיים דיקנט הלימודים האקדמיים את הכנס השנתי של הפורום המורחב של כל מנהלי המוסדות. בפורום השתתפו מנהלי המכללות, מרכזי הלימוד והקמפוסים של האוניברסיטה הפתוחה. מטרת הכנס המתקיים מדי שנה היא לשמור על קשר שוטף ורציף עם מנהלי המוסדות, לעדכן אותם בשינויים ובחדשות באו"פ, כגון: תכניות לימוד חדשות, טכנולוגיות חדשות, לקבל משוב מהמנהלים על הנעשה במוסדות ולאפשר דיון משותף בנושאים שונים, המעסיקים את המשתתפים. המשך

נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר-ירון, נשאה את נאום הפתיחה בכנס והתייחסה בדבריה לתרומתם של מנהלי המוסדות לקיום הלימודים של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. סגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים, פרופ' יהודית גל-עזר, סיפרה על היום הפתוח הווירטואלי ועדכנה באשר לתארים חדשים ותכניות לימוד חדשות, ומנכ"ל האוניברסיטה, מר עמית שטרייט, הציג כאחד היעדים את חיזוק הקשר עם מנהלי המוסדות, העומדים בקשר ישיר עם הסטודנטים. מר ליפז ויניצקי הציג את מדיניות הפרסום והשיווק. בהמשך הציגה גב' בתיה כהן את תכנית "אשנב ללמידה", פרופ' יגיל לוי הציג את התכנית החדשה במדיניות ציבורית, פרופ' אמיר הורוביץ הציג את התכנית החדשה במדעי הקוגניציה. ד"ר יעל שטימברג הרצתה על הוראה באמצעות וידאו ורו"ח שחר הלל הציגה את שנת ההשלמה בחשבונאות. מטעם דיקנט הלימודים האקדמיים נשאו דברים גב' יוכי ריץ, שדיווחה על פעילותו של פורום מנהלים מצומצם ועל העלאת האתר החדש של הדיקנט, שבו הוקצה מדור מיוחד למנהלי המוסדות, ומר מוטי ששון, ששוחח על הרשמה מאוחרת. את הכנס חתמה בדבריה דיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' סוניה רוקס. סגירה

לראשונה בישראל: מרכז לתרבות רוסיה נחנך באו"פ

מרכז חדש לתרבות רוסיה, מרכז "רוסקי מיר", נחנך ב- 1 באוקטובר השנה בקמפוס רעננה של האוניברסיטה הפתוחה. בכך מצטרפת ישראל לארצות הברית, לגרמניה, לאנגליה, ליפן ולמדינות רבות נוספות שבהן מרכזים דומים כבר פועלים.

המרכז יפעל לקידום לימוד השפה הרוסית ולהפצת המורשת העשירה של תרבות רוסיה. במקום יתקיימו אירועי תרבות רוסיים שיתמקדו בתחומי המוסיקה, הספרות והקולנוע וביצירות האמנות הרוסיות הגדולות. כמו כן, מתוכנן להתקיים במרכז קונצרט חגיגי לציון 65 שנה לניצחון על הנאצים.

מרכז התרבות באוניברסיטה הפתוחה נוסד על ידי קרן "רוסקי מיר" בעקבות תכניתו של ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, להקים מרכזים לקידום התרבות והשפה הרוסית ברחבי העולם. פוטין בחר אישית את יו"ר הקרן "רוסקי מיר", ויאצ'סלב ניקנוב, פרופסור בעל שם עולמי ומומחה להיסטוריה, אשר הגיע לארץ לרגל חנוכת המרכז ונשא הרצאה בנושא "רוסיה, ישראל והמזרח התיכון".

מרכז "רוסקי מיר" מהווה נדבך נוסף בפעילות התרבותית הרחבה שמתקיימת באוניברסיטה הפתוחה. ההחלטה להקים את המרכז בארץ דווקא בקמפוס האו"פ נובעת מהפעילות הענפה של האוניברסיטה ברוסיה ובמדינות חבר העמים, שבהן לומדים אלפי סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה בשפה הרוסית.

מיזם התח"ל - חונכות לקידום סטודנטים חדשים באו"פ

הגברת ההתמדה של הסטודנטים היא אתגר מרכזי באוניברסיטה הפתוחה, המעניקה הזדמנות לאוכלוסיית סטודנטים מגוונת ללמוד לקראת קבלת תואר אקדמי ללא כל דרישות מוקדמות. נמצא כי ההחלטה אם להמשיך ולהירשם לסמסטר נוסף קשורה קשר אמיץ בהצלחה בקורס הראשון. מנתונים שנאספו באו"פ מתברר כי יש קורסים שאחוז גבוה יחסית מהסטודנטים החדשים אינם עומדים בהם בהצלחה.

בסמסטר ב2007 החל מיזם התח"ל - הכוונה, תמיכה, חניכה, ליווי - כתכנית חלוץ שמטרתה לסייע בקליטתם של סטודנטים חדשים בשלושה קורסי מבוא: מבוא למיקרו כלכלה, מבוא לפסיכולוגיה ומבוא לסטטיסטיקה במדעי החברה א. קורסים אלה הם קורסי מבוא "עתירי" סטודנטים חדשים, שמספר הנרשמים אליהם גדול, ומספר המסיימים אותם בהצלחה נמוך יחסית. תכנית החלוץ התמקדה במתן חונכות לסטודנטים החדשים על ידי סטודנטים מצטיינים בוגרי קורסים אלה. המשך אתר המיזם

מטרת החונכות היא ללוות את הסטודנטים החדשים בתחילת דרכם, להכיר להם את אופי הלימודים ואת שיטת הלימוד באו"פ, לסייע להם לתכנן את מהלך לימודיהם בקורס, לעקוב אחר הגשת המטלות ולסייע להם להתמודד בהצלחה עם חומר הלימוד ועם דרישות הקורס.

תכנית החלוץ לוותה במחקר הערכה, שתוצאותיו שימשו לעיצוב הפרויקט תוך כדי הפעלתו ולמדידה של עמדות ותפוקות. הממצאים שהתקבלו לאחר שלושה מחזורי חניכה, מעידים על אפקטיביות של תהליך החניכה ועל שביעות רצון הן של החונכים והן של החניכים. כתוצאה מכך האוניברסיטה מתכננת להרחיב את המיזם בהדרגה ולהוסיף קורסים שבהם תוצע חונכות לסטודנטים חדשים. סגירה

קמפוס ירוק - גינה אקולוגית בקמפוס רעננה

מרכז חינוך לאקולוגיה מעשית הולך ונבנה בימים אלה באוניברסיטה הפתוחה על ידי עודד קאופמן (עובד או"פ, סטודנט או"פ ופעיל במגמה ירוקה) ועובדים אחרים. במהלך השנה האחרונה הוקמה גינה אקולוגית בקמפוס רעננה. הגינה היא פרי יוזמה של המועצה הירוקה הפועלת באו"פ בראשותו של מרק סולבי, מנהל מחלקת ביטחון ובטיחות. במועצה פועלים יחדיו מנהלים, עובדים וחברי תא סטודנטים של האו"פ - מגמה ירוקה לטובת קידום פעילות סביבתית בקמפוס.

במהלך החודשים הספורים שבהם הגינה קיימת, הוקמו כמה חלקות גידול שהניבו פרי במהלך הקיץ. כמו כן, הוקמה יחידת קומפוסטציה, ומודגמים גם סוגים שונים של ערוגות. לפי שעה גדלים בשטח גידולי חורף לצד שרידים אחרונים מהקיץ. פעילות בגינה שתי קבוצות - קבוצה של חוסים מהוסטל בית חלומי לבוגרים בעלי פיגור שכלי, וקבוצה שנייה של תלמידים שוחרי סביבה בני עשר העוסקת בטבע עירוני.

מטרתה של הגינה היא בראש ובראשונה לימודית ולא מסחרית. הרעיון הוא לשמור על "צביון אורגני"; כלומר, לא להשתמש בכימיקלים להדברת מזיקים, אלא להיעזר בשיטות השכיחות בטבע להתמודדות עם מחלות ועם מזיקים. כמו כן, העבודה בגינה נעשית ללא שימוש בחממות לגידול חוץ-עונתי. הגינה האורגנית היא רק שלב ראשון בפיתוח המרחב להתנסות באקולוגיה מעשית בקמפוס. למעשה השאיפה של חברי הקבוצה היא להביא אל הפרויקט סטודנטים נוספים מתחומי לימוד שונים ולערב אותם בפעילות רב-תחומית בגינה - במישור הקהילתי והלימודי. המטרה היא ליצור מתחם שיתאים גם לפעילות אקדמית כמו, למשל, עבודות סמינריוניות. כמו כן, מתוכנן לקיים דרך קבע קורסים שונים באקולוגיה מעשית והרצאות בנושאי סביבה וקיימות.

ריאיון עם סטודנטית עיוורת באו"פ

שירלי לוי היא סטודנטית עיוורת שהחלה את לימודיה לתואר בחינוך באוניברסיטה הפתוחה בסמסטר א2007. לקראת פתיחתו של סמסטר א2010 התראיינה שירלי בתכנית הרדיו "סדר יום" ברשת ב ושוחחה עם העיתונאית קרן נויבך, בין היתר, על השפעת המגבלות שלה על מהלך לימודיה, על מידת הנגישות למוסדות החינוך בארץ ועל ההבדל בין ישראל למקומות אחרים בעולם בנושא הנגישות. הנכם מוזמנים לצפות בכתבה ששודרה בערוץ הראשון בתכנית "מבט", אשר מתעדת את שירלי במפגש הראשון עם מנחה המלווה אותה באופן אישי בלימודי הקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית".

בשנת 2009 למדו באוניברסיטה הפתוחה 264 סטודנטים עם לקויות שמיעה ולקויות ראייה וסטודנטים עם לקויות מוטוריות ורגשיות. האוניברסיטה הפתוחה משקיעה מאמצים רבים כדי לסייע לסטודנטים עם מוגבלויות, מתוך הכרה שהקושי לראות, לשמוע, להבין ולהיות מובן עלול ליצור קשיים ביצירת תקשורת, במימוש הפוטנציאל הלימודי ובפיתוח מיומנויות וקשרים חברתיים. המשך

דיקן הסטודנטים מלווה סטודנטים אלה במגוון הקלות וכן בהתאמות ושירותים מיוחדים, כמו התאמת תנאי בחינה, ייעוץ אישי, ליווי מול גורמי חוץ וקבלת הנחיה פרטנית.

ב-3 בדצמבר השנה צוין יום הזכויות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות בסימן "השתלבות בקהילה - הזכות של כולנו". אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מגדירה חזון וקובעת סטנדרטים בין-לאומיים לזכויות אזרחיות וחברתיות, שאנשים עם מוגבלויות באשר הם זכאים להן. עד כה חתמו על האמנה 142 מדינות ואשררו אותה 66 מדינות. ישראל הצטרפה לחותמים על האמנה במרס 2007, והליכי הכנת האשרור נמצאים בעיצומם. מידע נוסף בנושא אפשר למצוא באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: http://www.justice.gov.il/mojheb/NetzivutNew/ סגירה

30 בוגרי MBA מחברת החשמל

30 עובדים של חברת החשמל הצטרפו לאחרונה לשורות מוסמכי התכנית לתואר שני במנהל עסקים (MBA) של האוניברסיטה הפתוחה. 14 מהבוגרים סיימו את התכנית בהצטיינות, ואחד מהם אף סיים אותה בהצטיינות יתרה. הקבוצה הצטרפה ללימודי התכנית ביוזמתה של חברת החשמל ובשיתוף פעולה של האו"פ. בעיתון חברת החשמל נכתב: "תכנית לימודים זו נחשבת לאחת התכניות האיכותיות והתובעניות בארץ".

מנהלת חדשה ליחידה לטיפול בסטודנטים עם לקויות למידה

ב-1 בנובמבר מונתה דפנה יעקב למנהלת היחידה לסטודנטים עם לקויות למידה במקומה של תמר אילוביץ, שניהלה את היחידה מיום הקמתה. חילופי תפקיד אלה הם הזדמנות להתבונן לאחור ולערוך סיכומים:

היחידה החלה את פעילותה לפני כ-15 שנים. בתקופה זו לא היו עדיין באוניברסיטאות מרכזי תמיכה לסטודנטים לקויי למידה. במשך כל השנים האלה שקדו ביחידה על פיתוח נהלים ועל גיבוש כלים במטרה לזהות את הקשיים המיוחדים של סטודנטים עם לקויות למידה בלימודים אקדמיים וכל זאת במטרה להגיש להם את העזרה הנדרשת ולסייע להם להתקדם ולהיות לומדים עצמאיים.

הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מציבים אתגר לא פשוט ללומדים בה: הם מחייבים משמעת עצמית, התמדה, יכולת להתארגן ולנהל זמן באופן יעיל ויותר מכול - מיומנויות קריאה, הפקת ידע מן הכתוב וכתיבה ברמה אקדמית.

פעמים רבות לקויות הלמידה באות לידי ביטוי דווקא בכישורי ההתארגנות, הקריאה היעילה והכתיבה ברמה האקדמית. למרות כל זאת - רבים מהסטודנטים הללו לומדים, מתמידים ומסיימים בהצלחה רבה את הלימודים לא פחות, ולפעמים אף יותר, משאר הסטודנטים. בכל שנה יש לכך ביטוי בטקס קבלת המלגות של מצטייני הנשיא ובקרב מצטייני דיקן הלימודים.

כיום היחידה לטיפול בסטודנטים עם לקויות למידה באו"פ היא מהגדולות בארץ, ובשנה האחרונה (2009) נעזרו בשירותיה כ-2,400 סטודנטים שעברו אבחון מתאים. ביחידה פועל צוות מקצועי בתחום לקויות למידה המלווה סטודנטים לקויי למידה במהלך לימודיהם באוניברסיטה. המשך

בשיחת היכרות ראשונית שעורכות יועצות היחידה עם הסטודנט, נעשה בירור של ההיסטוריה הלימודית שלו ושל קשיים ספציפיים מן העבר, אבחונים קודמים, טיפולים שניתנו ומידת יעילותם. לפי הצורך ניתן הסבר על הקשר בין הלקויות לבין הקשיים בביצוע משימות אקדמיות.

נוסף על כך, הסטודנטים יכולים לקבל ייעוץ אקדמי, הדרכה אישית בלמידה והדרכה בלמידה בקבוצות קטנות בכ-20 קורסים אקדמיים, וזאת במקביל למפגשי ההנחיה הרגילים בקורסים. בקבוצות אלה ההדרכה בלמידה ייעודית לדרישות האקדמיות של הקורס ומתייחסת לחומרי הלמידה בקורס. מטרת ההדרכות, הפרטניות והקבוצתיות, היא לעזור לסטודנט לפתח ולשכלל את הרגלי הלמידה ואת המיומנויות הנדרשות לו כלומד עצמאי במערכת אקדמית.

בשיתוף עם המחלקה לאנגלית היחידה מציעה גם סיוע בקורסים להבנת הנקרא באנגלית.

בשנים האחרונות פותח נושא הייעוץ וההדרכה בטכנולוגיה מסייעת לסטודנטים המעוניינים לשפר תהליכי למידה באמצעות שימוש במחשבים ובטכנולוגיות אחרות.

לסטודנטים המדווחים על חרדת בחינות מוצעת עזרה להפחתת החרדה.

במהלך הסמסטרים הראשונים היחידה מתאימה לסטודנטים הנזקקים לכך תנאי בחינה מיוחדים תוך הסתמכות על אבחונם הדידקטי ועל המלצותיו.

במהלך הלימודים באו"פ סטודנטים ממשיכים לפנות ליחידה במצבי משבר ולשם קבלת סיוע ספציפי. היחידה פועלת בהתמדה למצוא פתרונות עבור הסטודנטים הפונים. במקרים רבים נעשית חשיבה משותפת עם גורמים נוספים במערכת, כגון דיקנט הלימודים האקדמיים, מרכזי הוראה, המחלקות האקדמיות והמחלקות האדמיניסטרטיביות. סגירה

ג'נוסייד - כדי שלא אהיה בין השותקים/ ערך וכתב: יאיר אורון

ספר זה הוא האחרון בסדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד"
(10664). הוא אינו מבקש לסכם דברים אלא דווקא לשאול שאלות, לעורר למחשבה, להרהר בשאלה אם אפשר למנוע את מקרי הג'נוסייד או לפחות לצמצם את מספרם.

הספר מורכב בעיקרו מטקסטים שלוקטו ממקורות שונים העוסקים בשואה ובמקרי ג'נוסייד אחרים. מובאים בו קטעי ספרות ופרקים מספרי עדויות, מספרי זיכרונות וממחקרים. באמצעות קטעים מספרים שהופיעו באחרונה בעברית וקטעים מספרים בשפות אחרות הספר חושף את הקוראים להיבטים חדשים של השואה ושל הג'נוסייד. הקטעים המובאים עוסקים בהתנהגותו של מבצע הרצח, בהתנהגותו של הקורבן וגם בהתנהגות הצד השלישי. הספר מציג את התהיות ואת המצוקות העולות בעקבות השואה ומקרי הג'נוסייד האחרים, מנסה לחזק רגשי הזדהות עם הסבל האנושי ומבקש ללמוד, לשאול שאלות ולעורר למחשבה על נושאים שעל חלקם אין תשובות ברורות.

פרט למרכיב הלימודי שלו הספר עוסק גם בעמדות ובערכים ומבקש לקבוע שהג'נוסייד הוא פשע שעלינו להיאבק בו ולצמצמו ככל האפשר; הוא מסכן את עצם קיומה של החברה האנושית, שכן השואה והג'נוסייד הם הכשל המוסרי הגדול ביותר שידע המין האנושי מעודו.

הספר מבקש לתרום להבנת חשיבותם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים ואולי אף לעזור בבניית כלים לשיפוט מוסרי.

במגרש המשחקים: ספורט וחברה בתחילת האלף השלישי/ יאיר גלילי, רוני לידור, אמיר בן-פורת

תעשיית הספורט היא תעשיית הפנאי הגדולה והפופולרית ביותר כיום בעולם כולו. במובנים רבים הספורט הוא אחת התופעות החברתיות והתרבותיות החשובות והמתפתחות בזמננו - תופעה החוצה גבולות של מעמד, גזע, מין, דת ולאום.

הספר מציע תמונה חדה על מקומו ועל תפקידו של הספורט בחברה המודרנית והפוסט-מודרנית וקושר את אירועי הספורט למבנה החברה ולהתפתחותה. הוא עושה זאת באמצעות חיבור בין כמה דיסציפלינות (סוציולוגיה, תקשורת, פסיכולוגיה ומדעי המדינה) ומגוון של תאוריות המספקות הסבר ממצה באשר לטבעו של הספורט המודרני, לתפקידו ולבעיות הכרוכות בו.

הספר נלמד במסגרת הקורס "ספורט וחברה" (10583).

מבחנים פסיכולוגיים: תאוריה ומעשה/ לואיס ה' ג'אנדה

מבחנים מלווים את חיינו מינקות ועד בגרות: התפתחותנו נמדדה בשנות חיינו הראשונות; הישגינו נבחנו במערכות החינוך; כישורינו הפיזיים, השכליים והחברתיים נבדקו טרם גיוסנו לשירות לאומי או צבאי; וכשהתחרינו על קבלה ללימודים אקדמיים או על משרה מסוימת, נדרשנו לעמוד במבחני מיון. כל המבחנים הללו מכונים מבחנים פסיכולוגיים.

מכיוון שהשימוש במבחנים כה רווח, ויש להם השלכות כבדות משקל על מהלך חיינו, פותחה תורה נרחבת העוסקת בהם, והיא מגדירה למפַתחי המבחנים את הכללים לפיתוח מבחנים, ולמשתמשים בהם - את העקרונות לפירוש תוצאותיהם.

הספר מציג את תורת המבחנים, מדגים מבחנים בתחומים שונים ומתייחס לסוגיות חברתיות, תרבותיות, אתיות ופילוסופיות הרלוונטיות לשימוש תדיר במבחנים.

הספר נלמד במסגרת הקורס "מבחנים פסיכולוגיים: תאוריה ומעשה" (10252).

עמוס עוז וא"ב יהושע - התחלות, כרך ב/ עדיה מנדלסון-מעוז ונורית גרץ

עמוס עוז וא"ב יהושע ייצגו מתחילת דרכם דור ספרותי חדש, ששינה את פני הספרות הישראלית. הייצוגים הספרותיים החדשים ביטאו את המתח הבין-דורי בין דור הפלמ"ח, אשר חוויית התשתית שלו הייתה מלחמת השחרור ואופן הגשמתה של התכנית הציונית, לבין דור המדינה, שאליו השתייכו עוז ויהושע.

ספרי הקורס "עמוס עוז וא"ב יהושע - התחלות" (10246) מציגים את ראשית כתיבתם של עמוס עוז ושל א"ב יהושע ובוחנים את יצירותיהם הספרותיות המרכזיות בראי השאלות ההיסטוריות של כינון זהותם הדורית.

כרך ב מתוך שלושת כרכי הקורס מציג קריאות ביצירותיו של עמוס עוז משנות השישים והשבעים, בהן היצירות "נוודים וצפע", "מנזר השתקנים" ו"מיכאל שלי".

הקריאות בשלושת כרכי הקורס מדגישות את השינויים בדרכי הכתיבה במעבר אל שנות השישים והשבעים ויוצרות זיקה בין שני היוצרים החשובים והיצירות שכתבו בראשית דרכם לבין יצירות מאוחרות יותר שלהם. הן נמסרות מפרספקטיבות מוקדמות ומאוחרות, היסטוריות ותאורטיות, כחלק ממכלול של תהליכים חברתיים ותרבותיים שהתחוללו בחברה הישראלית.

מהדורה זו היא מהדורה חדשה ומעודכנת של הקורס שנקרא בעבר "הסיפורת הישראלית בשנות השישים".

לאחרונה הלך לעולמו באופן פתאומי זאב סוקר, מרכז הוראה ותיק באו"פ אשר ריכז את הקורסים "החברה הקיבוצית", "מעמד, מגדר ואתניות בחינוך: מבט סוציולוגי", "תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות" ו"תיאוריות סוציולוגיות בנות-זמננו". אנו מביאים בפניכם מדברי ההספד שנשאה חברתו למחלקה, ד"ר יעל אנוך:

"הייתה לי הזכות הגדולה להכיר את זאב סוקר, או זֶאבּה, כפי שקראו לו כל חבריו, ולעבוד במחיצתו במשך למעלה מעשרים שנה. אני הייתי רגילה לדבר עם זאבה, ומעולם לא חשבתי שאני אדבר על זאבה במעמד כזה. אנחנו לא אנשי מדעי הטבע, ובכל זאת אנחנו מקבלים שלטבע יש חוקיות מסוימת: אנחנו נולדים, חיים פרק זמן ארוך יותר או פחות, ובסוף הכול נגמר, ואנחנו נפטרים. אבל אנחנו מצפים שהעניינים יתנהלו בסדר מסוים ומוכר: שהזקנים ימותו לפני הצעירים, שבנים יספידו את הוריהם ולא להפך. והנה אני עומדת פה היום לומר דברי פרידה לזאבה. זאבה שתמיד ראיתי בו איש צעיר ונמרץ, פעיל ועסוק. זה פשוט לא הגיוני, זה לא הוגן או כמו שאמרה לי חברה משותפת שלנו...זה פשוט לא מקובל עלי. זאבה, אתה היית עמית יקר שלי במחלקה, היית חבר טוב, ואני מעזה לומר שהיית כמעט בן משפחה אהוב. אני מרגישה ריקנות מסוימת על כך שאני לא נמנית עם אלה שאמורים להתאבל עליך לפי המסורת היהודית ולשבת שבעה. אבל אני מתאבלת בכל זאת ובטוחה שאתאבל עוד הרבה מעבר לשבעת הימים הקבועים במסורת.

כשהתחלתי לכתוב את דברי הפרידה האלה, ולא היה לי קל להתחיל אותם, חשבתי לרגע עם מי אוכל להתייעץ בעניין הכתיבה, כפי שעשיתי לא פעם בזמן כתיבת חומרים לאו"פ או מאמרים בסוציולוגיה. השם הראשון שצץ במוחי היה כמובן שלך, זאבה... אתה שכל כך אהבתי לעבוד אתך ולדבר אתך... עד שתפשתי את עצמי והבנתי שכל זה נגמר. שכבר לא אוכל להיעזר בך, שכבר לא יהיו בינינו שיחות ארוכות בשעות אחר הצהריים המאוחרות, שיחות שבהן סיפרת לי על המחקרים המרתקים האחרונים שקראת ועל מחקרים שאתה עוסק בהם כרגע ועל אלה שאתה מתכנן לעתיד. גם לא יהיו יותר עבודות משותפות ולא נסיעות מרתקות, שהתחילו בכנסים בחו"ל והמשיכו בטיולים בארצות שונות וביבשות רחוקות. לא נוכל יותר לשוטט בחנויות ספרים בלונדון, בשווקים בסין ובאתרי תיירות ביוון. לא אוכל ליהנות יותר מחוש ההומור העדין שלך ומתפישת האדם המהירה שלך.

כל זה נגמר, כי אתה עזבת אותנו באופן כה פתאומי.

קבענו להיפגש אתמול בבוקר אצלי בבית כדי להכין תקציר להרצאה שרצינו להגיש לכינוס של האגודה הסוציולוגית העולמית, שייערך בשוודיה בקיץ 2010. התחלנו לאסוף חומר למאמר בעזרתם של חברים מן המחלקה להערכה של האו"פ, ואתמול קבלתי מכתב במייל מרלי, מנהלת המחלקה, שבו היא כותבת כמה מהר הספיקה לעמוד על הידע הרב שלך ועל הנכונות שלך להתחלק בו עם אנשים אחרים. כעת המאמר, אם בכלל ייכתב, יהיה לזכרך.

היית ידען ומשכיל ורחב אופקים, ויחד עם זאת איש צנוע. לא הייתה בך שמץ של שחצנות, לא רוע ולא התנשאות, ולכן כולנו אהבנו אותך. העמיתים במחלקה, הסטודנטים שעבורם היית מורה מעניין ומרתק ואנשי מרכזי הלימוד שהכירו אותך. לאחרונה, כשהפכת פעיל בצוות המשא ומתן בין סגל ההוראה והנהלת האוניברסיטה, ראו בך גורם שנתן תמיכה וגיבוי לעמיתים שלך מבלי להחריף את הקונפליקט עם ההנהלה.

אפילו הסטודנטים שנאלצו להופיע בפניך בתקופה שהיית חבר בוועדת המשמעת, קלטו אותך כשופט שקול ורחמן שמבין שסטודנט יכול לבצע מעידה חד-פעמית בלי להפוך לפושע. העונשים שהטלת עליהם היו תמיד הגונים ובכיוון המינימליסטי.

היית גם בן משפחה אהוב ואוהב ובעיקר אבא אוהב ומשקיע. קבעת פגישות במועדים שיאפשרו לך להסיע את הבנים לאוניברסיטה, ותמיד סיפרת לי בגאווה על הישגיהם של ילדיך.

ולילדים: אני משתתפת מעומק לבי בצערכם ומאחלת לכם שהכאב החריף שאתם מרגישים היום, יהפוך עם הזמן לכאב עמום יותר ובסופו של דבר לזיכרון של אדם נפלא שזכיתם לגדול אתו.

בשמי ובשם עמיתיך במחלקה אני נפרדת ממך, זאבה. אתה הצבת לעצמך רף גבוה בידע, במקוריות מחשבתית ובעיקר באנושיות, בנדיבות ובנכונות לעזור. אנחנו נשתדל להמשיך את דרכך ולמלא את הצוואה שהשארת לנו. נזכור אותך."

אישור של המועצה להשכלה גבוהה שהתקבל לאחרונה, מאפשר לאחד את הכינויים הלועזיים של התארים שהאו"פ מעניקה לבוגריה: מעתה ואילך, התואר המוענק לכל בוגר שהשלים תכנית לימודים חד-חוגית, דו-חוגית או תחומית במדעים, במדעי הטבע, או בהנדסה, יכונה בלעז BSc. הכינוי הלועזי BA ייוחד לבוגרי תכניות לימודים תחומיות או חד-חוגיות במדעי הרוח והחברה, וכן לבוגרי תכניות דו-חוגיות שלמדו לפחות חוג אחד בתחום מדעי הרוח או החברה.

כמו כן, אישרה המועצה להשכלה גבוהה מתן הסמכה קבועה לאוניברסיטה הפתוחה להעניק תואר בוגר בתכנית "היסטוריה של המזרח התיכון ותרבויותיו" במתכונת דו-חוגית.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר:

ד"ר דפנה הירש מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת ומהמחלקה לספרות, ללשון ולאומנויות מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה.

ד"ר נורית גרונאו מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה בכיר.

מינויים חדשים:

עדנה טל-אלחסיד מונתה לתפקיד מנהלת שה"ם החל מה-1 באוקטובר 2009, עם מינויו של פרופ' יואב יאיר לדיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה.

דפנה יעקב מונתה לתפקיד מנהלת היחידה לסטודנטים עם לקויות למידה החל מה-1 בנובמבר 2009, במקומה של תמר אילוביץ שכיהנה בתפקיד זה מיום הקמת היחידה. (ראו כתבה בנושא)

ברכות ואיחולי הצלחה לבעלי התפקידים החדשים

ערן סער, מורה דרך בן 54 ממצפה חרשים שבגליל, השלים לאחרונה תואר B.A. במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה בהתמקדות בתחום "עדות, דתות ותרבויות בארץ ישראל". בכל הקורסים שבהם נטל חלק במהלך עשר שנות לימודיו באו"פ, לא נכח ערן במפגשי הנחיה, וכך יישם את אפשרות הלמידה מרחוק שהאו"פ מציעה לסטודנטים שלה. פנינו אל ערן כדי לשמוע כיצד הוא מסכם את חוויית הלימודים כסטודנט עצמאי באו"פ.

מדוע פנית ללמוד תואר בתחום "עדות, דתות ותרבויות בישראל"?

אני עובד כמורה דרך שנים רבות. לא הלכתי ללמוד
לB.A. כי היה לי צורך בתואר, אלא כי זו הייתה הזדמנות ללמוד ולהתפתח בתחומים שקשורים לעבודה שלי: היסטוריה של ארץ ישראל, דתות וארכאולוגיה. אלה הם נושאים שאני מגיע אליהם בהדרכה כל הזמן. לקחתי קורסים בנושאים שעניינו אותי, ובאופן טבעי, תוך כדי שאני לומד ומתפתח, גם קיבלתי תואר. זו הייתה "עסקה" די מוצלחת מבחינתי.

מדוע החלטת ללמוד דווקא באוניברסיטה הפתוחה?

ההחלטה נבעה משתי סיבות עיקריות: הראשונה טמונה בקונספט הלמידה העצמאית של האוניברסיטה שקסם לי. כמורה דרך פיתחתי יכולות אוטו-דידקטיות. זהו מקצוע שיש בו צורך להתעדכן כל הזמן במחקרים ובמאמרים; אתה נמצא בתהליך של לימוד מתמיד. האפשרות ללמוד לבד מהבית התאימה לי מאוד. כל הזמן אמרו לי "צריך משמעת עצמית" וכמה זה קשה, אבל לא היה לי שום קושי בעניין הזה. הסיבה השנייה קשורה בזמן. אני אדם עובד וחיפשתי מסגרת שלא תגזול ממני ימי עבודה. כמו כן, אני גר במצפה בגליל, כך שכל נסיעה הייתה מאמץ עבורי. הלימודים באו"פ אפשרו לי למידה מהבית מבלי לבזבז זמן ואנרגיה על הגעה למרכז לימוד. יכולתי ללמוד בזמני החופשי ובקצב המתאים לי.

הרגשת שהלימודים תורמים לך מבחינה מקצועית?

התהליך היה מדהים. היו דברים שיישמתי בהדרכות תוך כדי הקורס, עוד לפני שהוא נגמר. לדוגמה, בקורס "עולמם של חכמים" למדתי על חוני המעגל, ושבועיים אחר כך ביקרתי בקבר שלו עם קבוצה. לעתים קרובות הופתעתי בעצמי מהמהירות שבה העברתי דברים שלמדתי ל"פס" העבודה שלי. זו התרומה הישירה של הלימודים, אבל ישנה גם התרומה העקיפה: כל בסיס הידע שלך קופץ פתאום בכמה דרגות למעלה, ונפתחים בפניך תחומים חדשים. תחומים שפעם לא משכו או עניינו אותי, נראים לי לפתע אטרקטיביים מאוד.

כך, למשל, לקחתי את הקורס "מרחב, זמן וחברה בארץ ישראל הקדומה". זה היה קורס מרתק ומעורר מחשבה בצורה בלתי רגילה. הקורס עסק, בין השאר, באתרים ארכאולוגיים פרה-היסטוריים בישראל והראה כיצד מקישים מהמבנים שנמצאו על הקהילה שחיה בהם. נעשה שם קישור מעניין לתורת הכאוס, מה שהפך את הקורס לחצי פילוסופי. אחרי קורס כזה אתה יוצא לשטח ומסתכל על אתרים במבט אחר לגמרי. זה היה עבורי אודיסאה חביבה להפליא.

מדוע לא נעזרת מעולם בהנחיה?

ראשית, הרגשתי שעל אף הרמה הגבוהה של הקורסים, חומר הלימוד כתוב היטב, והמטלות ברורות. קראתי את החומר ונוכחתי לראות שאני מבין אותו ומסוגל להתמודד עם המטלות. שנית, לנסוע למפגשים היה עבורי נטל. אם הייתי מרגיש שאני לא מבין את החומר, הייתי עושה את המאמץ, אבל את רוב הקורסים עברתי ממש בלי לראות נפש חיה. ממש כאילו אני בבועה.

מתי כן הרגשת שאתה זקוק לתמיכה של המערכת?

ממש שנה לפני הסוף נתקעתי בעבודה סמינריונית. ממערך הייעוץ יצרו אתי קשר ביוזמתם, וזה היה עבורי כמו להתפרץ לדלת פתוחה. המערך ליווה אותי ועזר לי עד סיום התואר.

בהקשר זה, איך הצלחת לכתוב עבודה סמינריונית כסטודנט עצמאי לחלוטין?

זה באמת היה מורכב יותר מהלימודים השוטפים. היו דברים שנעשו בטלפון, ואחרים נעשו בתכתובת. הגשתי הצעה, החזירו לי; שלחתי ראשי פרקים, החזירו לי עם הערות - הכול היה בפינג פונג כזה, ואז נגשתי לכתיבת העבודה ובמהלכה גם נפגשתי עם המדריך. זה היה באמת החלק המלחיץ של התואר: עצם המטלה, העומס והדד-ליין, אבל בסוף הצלחתי.

ומה בנוגע להמשך?

אני שוקל המשך לימודים באוניברסיטה הפתוחה, אבל אין בינתיים תכנית שמתאימה לצרכיי (לימודי ארץ ישראל). הייתי שמח אם היה מגוון גדול יותר של תכניות של תואר שני.

אל טקס קבלת התואר תגיע מהמצפה בגליל?

כן, בוודאי. לזה אגיע.

מלגת ות"ת לבתר-דוקטורט לשנת תש"ע

במלגת ות"ת לבתר-דוקטורט לשנת תש"ע זכתה החוקרת ד"ר שמרית פלד שנושא המחקר שלה הוא: התגבשות הריבונות היהודית בספרות הארץ-ישראלית: 1942-1929. המחקר יבוצע בהנחיית ד"ר עדיה מנדלסון-מעוז מהמחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות.

ברכות למקבלת המלגה.

מענקי מחקר לשנת תשס"ט

אנו מברכים את חוקרי האוניברסיטה הפתוחה שזכו למענקי מחקר מקרנות חיצוניות.

לפירוט שמות המחקרים לחצו כאן

• ד"ר נורית גרונאו מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה זכתה במענק מחקר מטעם המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל למימון מחקרה "תפקידם של גורמים גלובאליים-קונטקסטואליים בתפיסה חזותית של עצמים: מחקר הדמיה מוחית פונקציונלית".
• ד"ר ברוך זיו מהמחלקה למדעי הטבע והחיים, יחד עם ד"ר הדס סערוני מאוניברסיטת תל-אביב, זכו במענק מחקר מטעם המשרד להגנת הסביבה, למימון מחקרם "תנודות ומגמות בטמפרטורה, בעומס חום ובמשקעים בישראל בשלושים השנים האחרונות - האם עדות לשינוי אקלימי? בחינה קלימטולוגי-סינופטית".
• ד"ר ערן חיות מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, יחד עם פרופ' איתן זהר מאוניברסיטת תל-אביב זכו במענק מחקר בתוכנית ביכורה מטעם הקרן הלאומית למדע, למימון מחקרם "שמיעה אבסולוטית משתמעת וחשיפה לסולמות מוזיקליים: אפקט לא-מוכר של היכרות על תפיסה והערכה של מוזיקה".
• פרופ' אביעד חפץ מהמחלקה לניהול ולכלכלה, יחד עם פרופ' Jorgen Dix מאוניברסיטת Clausthal , ד"ר Wojtek Jamroga מאוניברסיטת Luxembourg ופרופ' דב סמט מאוניברסיטת תל-אביב, זכו במענק מחקר מטעם אוניברסיטת ,Dagstuhl למימון מחקרם בנושא "מתורת המשחקים ללוגיקה ובחזרה".
• פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והחיים, יחד עם ד"ר אפרת מורין מאוניברסיטת תל-אביב, זכו במענק מחקר מטעם המשרד להגנת הסביבה, למימון מחקרם "השפעות שינוי אקלים על משטר הזרימות העיליות ועל שכיחות וגודל של אירועי שטפונות באגני היקוות בישראל".
• פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והחיים זכה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, למימון מחקרו "מודלים נומריים וניסויי מעבדה של ברקים ושדונים באטמוספרות של כוכבי-לכת".
• ד"ר מוסטפא כבהא מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות זכה במענק מחקר מטעם האקדמיה ללשון ערבית, למימון מחקרו "שמות של מקום והקשר לקונטקסט המרחבי".
• ד"ר מוסטפא כבהא מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות זכה במענק מחקר מטעם מרכז רוברט ארנו לחקר החברה הבדואית והתפתחותה, למימון מחקרו "ההיסטוריה האוראלית של האוכלוסייה הערבית בנגב".
• ד"ר גל לוי וד"ר מוחמד מסאלחה מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת זכו במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, למימון מחקרם "חינוך אלטרנטיבי: לקראת מרחב חינוכי ערבי חדש".
• פרופ' אלי לוין מחטיבת המתמטיקה, יחד עם פרופ' אברהם סידי מהטכניון ופרופ' דורון לובינסקי מ- Georgia Tech , זכו במענק מחקר מטעם הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב, למימון מחקרם "אינטרפולציה רציונאלית, פולינומים בי-אורתוגונאליים ואוניברסליות."
• פרופ' מרים סורוז'ון מהמחלקה למדעי הטבע והחיים זכתה במענק מחקר מטעם קרן (Muscular Dytrophy Association MDA), למימון מחקרה "מעורבות ופוטנציאל תרפויטי של תאי T רגולטורים במיאסתניה גרביס: מחקר במחלה הניסויית בחיות".
• פרופ' מרים סורוז'ון מהמחלקה למדעי הטבע והחיים זכתה במענק מחקר מטעם קרן Association Française contre les Myopathies (AFM) , למימון מחקרה "דיכוי של מיאסתניה גרביס באמצעות תאי T רגולטורים: מחקר במחלה הניסויית בחיות".
• ד"ר חיים סעדון מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות זכה במענק מחקר מטעם מוזיאון השואה בוושינגטון (United States Holocaust Memorial Museum), למימון מחקרו "צפון אפריקה והיהודים במלחמת העולם השנייה".
• ד"ר אורנית קליין מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת זכתה במלגת מחקר מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, למימון מחקרה "'מחפשת קשר מחייב ויציב' - טלוויזיה ואינטראקטיביות".
• ד"ר איריס שגריר מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות זכתה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע על מחקרה "ירושלים במאה ה- 12 : תהליך יצירתה של עיר בירה פראנקית". סגירה

מיומנו של מרכז הוראה נודד - בדרך לרמת הגולן

מרכז הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה במַסעדה שברמת הגולן פועל מאז סמסטר א2007. בסמסטר האחרון נפתחו בו שלוש קבוצות לימוד בקורסים "תכנון, פיתוח ויישום תכניות לימודים", "תאוריות למידה והוראה" ו"שיטות מחקר בחינוך". להלן רשמיו של מרכז התכנית לתואר שני בחינוך, ד"ר אבישי אנטונובסקי, שנסע לבקר במרכז:

סוף אוקטובר. היום הכי חורפי שהיה לנו עד עכשיו. במקום להיות במשרד המוגן ברעננה (או בבית מתחת לשמיכה החמה) אני מוצא את עצמי בגשם שוטף, בכביש מתפתל החוצה את נהר הירדן ומטפס במעלה הרי הגולן אל מרכז הלימוד הצפוני ביותר של האו"פ - בכפר מַסעדה. הענן האפור-שחור הולך ומתקרב, עד שאני נבלע בתוכו. כשאני חוצה אותו, אני מוצא את עצמי עדיין מטפס במעלה ההר, תכלת מעליי, צהוב של שלהי קיץ סביבי, שכבה לבנה מתחתיי. פותח חלון לאוויר שמזרים פנימה את ריח הבזלת ואומר לעצמי: "זה מה שנקרא פתיחת אוצרות הרוח..." במַסעדה, למרות הטפטוף מאיזה ענן סורר, זה לא חורף. בהיעדר שלג מסעדת אבו נידאל הומה כתמיד.

מגרש הכדורסל עושה חשק לחלץ עצמות לאחר הנסיעה הארוכה, אבל בבניין שממול, שבו שוכן מרכז הלימוד, עוד מעט מתחיל מפגש הנחיה. קורס שיטות מחקר, הראשון בתכנית הלימודים לתואר השני בחינוך, אשר מוצע גם למרגלות החרמון החל מהסמסטר הנוכחי. מרכז הלימוד קטן - משרד אחד, שתי כיתות וד"ר חוסיין סלמאן שלא רק מנהל את המקום אלא הוא גם אבא של הסטודנטים. בקושי הספקתי לומר בוקר טוב, וכבר מוגשת לי כוס קטנה עם קפה גדול. כעשרה סטודנטים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, חלקם זקוקים מדי פעם לתרגום מילה זו או אחרת (בשיטות מחקר גם בתל-אביב צריך תרגום...), וכולם נמצאים שם כדי ללמוד, להתפתח, להתמקצע. תואר שני זה לא משחק ילדים.

בדרכי החוצה ממסעדה, דרך יער האלונים בואכה אודם, אני נזהר שלא לפגוש את פרות הבשן הרועות בפסטורליות וחוצות את הכביש מדי פעם ומרכז את מחשבותיי בכביש, בתוך הערפל הכבד, שמסתיים מתחת לענן באזור קצרין. נחתנו. ותודה שטסתם גולן.

אבישי אנטונובסקי

סדנת רדיו (10749)

סדנה זו עורכת היכרות ראשונית עם תחום הרדיו ופורשׂת בפני הלומדים את ריבוי פניו של המדיום הרדיופוני ואת האפשרויות המגוונות שהוא מציע. הסדנה מתמקדת במאפיינים המיוחדים ללשון הרדיו ולסגנונו ופורשׂת בפני הסטודנטים את אופני ההגשה השונים, את היחסים בין המילה הכתובה למילה המדוברת ואת עקרונות העריכה הרדיופונית. במהלך הסדנה מומחשים הסגנונות והסוגות השונים שניתן לעשות בהם שימוש, ומתקיים דיון על שידורי הרדיו בעולם ובישראל.

הסדנה מבוססת על התנסות מעשית בעבודת האולפן. הסטודנטים יכירו את האמצעים הטכנולוגיים באולפן הרדיו, כגון: ציוד השידור, ההקלטה והעריכה ויידרשו ללמוד לתפעל את ציוד האולפן ולהפיק משדרי רדיו. הסדנה מעניקה 2 נקודות זכות.

סדנה בעריכת וידאו בעידן דיגיטלי (10746)

בסדנה נלמד כיצד להפעיל את התוכנה המקצועית פרימייר לעריכת וידאו לשם עריכת כתבות תיעודיות. רכישת המיומנויות בעריכת הווידאו משולבת בסדנה להקניית ידע בסוגיות של ייצוג בתקשורת ועריכה קולנועית, תוך עיסוק בשאלות, כגון: כיצד מבטאות בחירות בתחום העריכה עמדות אידאולוגיות? מהי עריכה "קונבנציונלית", ומה בינה לבין עריכה בעלת משמעויות ביקורתיות? הסדנה תלווה בהקרנה של קטעי סרטים וכתבות המדגימים גישות וטכניקות שונות של יצירת משמעויות בעזרת כלים של עריכת וידאו. הסטודנטים יתנסו בעריכה מעשית של סרטונים קצרים מחומרים מוכנים שתספק האוניברסיטה וישתמשו בידע שירכשו בסדנה כדי ליצור בכוחות עצמם ולהגיב ליצירה של אחרים. הסדנה מעניקה 2 נקודות זכות.

אתר חדש למחלקה להדרכה

המחלקה להדרכה של האוניברסיטה הפתוחה שבדיקנט הלימודים האקדמיים, השיקה אתר אינטרנט חדש. באתר מפורטות פעולות ההדרכה המגוונות המוצעות מדי סמסטר לכל סגל ההוראה האקדמי, מנחים ומרכזי הוראה, וכן הפעולות המוצעות לסגל ההוראה ולסגל האקדמי במסגרת המחלקות האקדמיות והתחומים השונים. האתר מתעדכן מדי סמסטר, מספק מידע, וכמו כן אפשר להירשם דרכו להדרכות ולמפגשים השונים שהמחלקה עורכת.

כתובת האתר: /training/

אולפן אופק חמישי

לקראת פתיחתו של סמסטר סתיו א2010 הוקם במתחם "אופק" ברעננה אולפן וידאו נוסף. בסמסטר זה מועברים באופק 74 קורסים בשידור חי, הן כשידור וידאו לאינטרנט והן כווידאו קונפרנס למרכזי הלימוד הגדולים. שידורים אלה מועברים לא רק מקמפוס רעננה, אלא גם מהקמפוסים ברמת אביב, בבאר שבע ובחיפה. כל השידורים יהיו כמובן זמינים כהקלטות באתרי הקורסים.

הוספת אולפן חדש היא ביטוי ותוצר של הגידול הרב שחל בשימוש שעושים הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה בווידאו. בשנת הלימודים תשס"ט היה גידול של 78% בשעות הצפייה לעומת שנת הלימודים שקדמה לה, ובסך הכול נמנו 406,000 שעות שידור בשנת תשס"ט לעומת 220,000 בשנה קודמת.

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס החדש ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. תכנית מפורטת תמצאו בקישור האלקטרוני.

יום עיון: קריאה בעידן הדיגיטלי, 20 בינואר 2010.

פתיחת התערוכה של האמנית שרה ניסים הקולות האחרים:
צבע וחומרים רכים ויום עיון בנושא: אמנות רכה וזהות מורכבת,
26 בינואר 2010 בשעה 17:00.

צלילים: קונצרט מספר 3 - מסע לצרפת, או מסע בין שלוש יבשות,
28 בינואר 2010 בשעה 20:30.

יום עיון: פרסי נובל 2009: על מה ולמה? רפואה פיסיקה וכימיה,
2 בפברואר 2010 בשעה 16:45.

עכשיו ומה הלאה: בימה לעניינים מדיניים וחברתיים הנושקים לקיומנו - מפגש בנושא: מלאה שנה לאובמה, 5 בפברואר 2010 בשעה 10:00.

טכנולוגיה והשכלה גבוהה בעידן של ידע פתוח- הרצאה בנושא:
Prof. Vijay Kumar מפי Opening up Education - What Will it Take?,
8 בפברואר 2010 בשעה 11:30.

ערב עיון: מדיניות ציבורית ומשבר המשילות בישראל, 15 בפברואר 2010 בשעה 17:00.

יום עיון: יהודי תימן בישראל - היבטים תרבותיים וחברתיים,
16 בפברואר 2010 בשעה 16:30.

פרסים

• איימן ג'רוס, מרכז הוראה חדש בחטיבה למדעי המחשב (מרכז את הקורס "מבוא לקריפטוגרפיה"), זכה בחודש יוני האחרון בפרס מאמר הסטודנטים הטוב ביותר לשנת 2009 של ACNS - Applied Cryptography and Network Security. הפרס הוענק עבור המאמר: Ayman Jarrous and Benny Pinkas, Secure Hamming Distance based Computation and its Applications, Proceedings of the International Conference on Applied Cryptography and Network Security (ACNS), June 2009.
• ד"ר נעם שנטל, חבר סגל בכיר בחטיבה למדעי המחשב, השתתף בכתיבת המאמר: Shental, O., Shental, N., Shamai (Shitz), S., Kanter,I.; Weiss, A.J, Weiss, Y, Discrete-Input Two-Dimensional Gaussian Channels With Memory: Estimation and Information Rates Via Graphical Models and Statistical Mechanics, IEEE Trans. Information Theory., vol. 54, no. 4, pp. 1500-1513, April 2008.
  המאמר זכה בפרס מאמר הסטודנטים הטוב ביותר לשנת 2008 בתחום עיבוד אותות וקידוד מאגרי נתונים בחסות הוועדה DSTC של ארגון IEEE.
• ד"ר יהודה קורן, בוגר האוניברסיטה הפתוחה, מנחה ומרכז הוראה לשעבר, עמד בראש צוות שזכה בפרס בתחרות של חברת Netflix לפיתוח ספריית וידאו מקוונת. לריאיון עם הזוכה

שני נציגי או"פ בפורום צעירים
של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ד"ר יובל איילון מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות וד"ר עדיה מנדלסון-מעוז מהמחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות נבחרו יחד עם תשעה מרצים נוספים מאוניברסיטאות שונות בארץ לפורום צעירים במדעי הרוח והחברה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מלגות הצטיינות מטעם לשכת רואי החשבון

שני סטודנטים לחשבונאות של האוניברסיטה הפתוחה, ליאור קרנן וסטודנט נוסף ששמו שמור במערכת, זכו לאחרונה כל אחד במלגת הצטיינות מטעם לשכת רואי החשבון. הלשכה מעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטים מצטיינים לחשבונאות מכל מוסדות הלימוד. השנה חולקו המלגות בסך 6,000 - ₪10,000 לסטודנטים מצטיינים לחשבונאות מעשר מכללות ואוניברסיטאות מכל רחבי הארץ.

פעילות מעניינת במסלול הנדסת תעשייה בסמסטר ב2010

למסלול הנדסת תעשייה וניהול (B.Sc.) באוניברסיטה הפתוחה רשומים כיום כ-500 סטודנטים. עשרות סטודנטים סיימו את התואר עד כה במסגרת זו.

המסלול אינו שוקט על שמריו, ולאחרונה הוכנסו בו חידושים שנועדו להעשיר את התכנית ולשרת טוב יותר את אוכלוסיית הסטודנטים.

אחד השינויים הוא ארגון שני ימי לימודים מרוכזים המאפשרים לסטודנטים לרכז את לימודיהם במשך יום או יומיים בשבוע. הימים המרוכזים מתקיימים בקמפוס רמת אביב.

כמו כן, החל מסמסטר האביב ב2010 יוצע קורס חדש - "מבוא למכטרוניקה" (10595) (קורס בחירה בתכנית), ובו חומר מעניין הנמצא בליבת ההיי-טק. קורס זה ייחודי בנוף לימודי האו"פ, והוא ההוכחה ליכולות ההוראה של האו"פ גם בתחום ההיי-טק. המשך

נוסף על כך, נשקלת התרחבות של היצע הקורסים בהנדסת תעשייה וניהול ברחבי הארץ. לשם כך יוצעו קורסים במסלול זה במרכזי לימוד שבהם לא הוצעו נושאים אלה בעבר.

בוגרי האו"פ בהנדסת תעשייה וניהול מחויבים בפרויקטי גמר, שרובם נעשים במקומות העבודה של הסטודנטים או בתעשייה. פרויקט הגמר מאפשר לסטודנטים לרכוש ניסיון בתחומים של הנדסת תעשייה וניהול וליצור קשרים בארגונים שונים. בתום הפרויקט נערכת מצגת שבה מוצג הפרויקט והישגיו. סגירה

ארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא (10140)

מתי הופיעו הערים הראשונות בארץ ישראל? האם יהושע באמת הפיל את חומות יריחו? ומה הקשר בין המסחר בשער העיר לכלכלת השוק של ימינו?

אלה רק מקצת השאלות שבהן עוסק הקורס "ארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא" (10140). הקורס פותח במהפכה החקלאית אשר שינתה את פני האנושות כולה, דן בתהליכי העיור וההתנוודות המאפיינים את תקופת הברונזה ומנסה לבחון מה בין העדות המקראית והממצא הארכיאולוגי בתקופת הברזל.

במהלך הקורס הסטודנט מכיר את אבני היסוד שמהן עשויה הארכיאולוגיה של ארץ ישראל ואת התרבות החומרית של יושבי הארץ: מלכים וארמונות לצד חיי היומיום של החקלאים ובעלי המלאכה. הקורס פותח אשנב לריאליה של ארץ ישראל משחר ההיסטוריה (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לחורבן ירושלים (המאה השישית לפנה"ס). המשך

הקורס יילמד בסמסטר ב2010 בהנחיה רגילה. הקורס הוא קורס רגיל המקנה 6 נקודות זכות.

בהמשך יוכלו סטודנטים אשר יהיו מעוניינים בכך להשתתף בקורס "חפירה ארכיאולוגית לימודית" (10745). במסגרת קורס זה הסטודנטים משתתפים במשך שבוע בחפירה ארכיאולוגית בתל עיטון שבשפלה. ההשתתפות בחפירה תאפשר לסטודנטים להתנסות בעבודת שדה ארכיאולוגית בפיקוח מדעי צמוד. הלימוד העיוני שמלווה את הקורס וההרצאות שיינתנו בזמן החפירה, ייצרו מסגרת ייחודית המשלבת עבודת שטח מעשית עם לימוד עיוני של הנושא. הקורס, הכולל שבוע חפירה ומקנה 3 נקודות זכות, יילמד בסמסטר ג2011.

לפרטים ולבירורים אפשר לפנות לד"ר חיה כץ בטלפון 09-7781109 בימי רביעי בין השעות 14:00-12:00 או בדוא"ל hayahka@openu.ac.il. סגירה