Makom-Al-Makom_catalog-new

7 להקשיב. להתבונן. להיפתח לעולם סביב. כרמית בלומנזון בין אנך בנאים למטוטלת , הוא מיצב סאונד קינטי המורכב מעשרים רצועות סאונד ומעשרה אנכים התלויים לאורך שׂדרת העמודים. 2020 , אנכים לאורך ההיסטוריה שימש אנך הבנאים לסימון ציר מנחה בתהליכי בנייה. במהותו, האנך הוא נייח, ויתרה מזאת, מכל נקודה ניתן להוריד אנך אחד בלבד. ככזה, מאפשר האנך נקודת מבט אחת ויחידה, ומכאן גם תפיסת מציאות קשיחה ו"נייחת". האנכים במיצב זה נעים באופן תדיר, ובכך מאתגרים את התפיסה של מצב אחד/אמת אחת, ומציעים שלל מצבים (או ניצבים) אפשריים. ברגע בו נראה שמשתרר כאוס מוחלט בעבודה, חל שינוי ביחסים בין האנכים עד לסינכרון מושלם ביניהם, וחוזר חלילה. בתהליך יצירת העבודה קִיֵים האמן דיאלוג עם הארכיטקטורה הייחודית של גלריית האוניברסיטה הפתוחה. המפגש עם שְׂדרת העמודים של הגלריה היה עבורו חוויה ארכיטקטונית חזקה ומשפיעה. החזרתיות של המקצבים הברורים, הקביעוּת, הקווים הישרים המקבילים, וההמשכיות בציר הזמן והמרחב עוררו תחושה חזקה של אמת הנובעת מתוך הארכיטקטורה. שהרבני בחר לאתגר את המרחב הסוגסטיבי הזה ולבחון את גבולותיו, באמצעות מיצב האנכים אשר נע תמידית בין כאוס לבין יציבות. הסאונד אף הוא משתרע על טווח של מצבים אפשריים. שהרבני דָגַם חלק משיחה מוקלטת עם אולמן במפגש . דגימת הסאונד הוכפלה לערוצים שונים שהוצמדו לכל אנך. תנועת האנכים מפעילה את הסאונד, 2014 ביניהם ב־ ויוצרת תבניות משתנות, בין מלל אקראי לא־מובן לבין הדהוד ברור של המשפט "לתת ל... לתחושות לדבר". תנועת האנכים מבוססת על תקשורת בין מנועים זעירים ממוחשבים. המיצב מבוסס על בינה מלאכותית ועל תהליך ), שבו המערכת בוחנת ומלמדת את עצמה תוך כדי התפתחות העבודה machine learning של למידת מכונה ( והתהוותה. עדי שהרבני, אחיו של רונן, יזם היי־טק המתגורר בקליפורניה, כתב את הקוד אשר מניע את העבודה. האחים מצאו עצמם עובדים על המיצב בשיתוף פעולה טרנס־אטלנטי: הקוד נכתב בקליפורניה ועודכן תדיר למחשבים ולמיצב בסטודיו בתל אביב. מצלמות שהותקנו בסטודיו בתל אביב איפשרו צפייה ושליטה ישירה בעבודה מקליפורניה ומתל אביב כאחת. לאחר התנסות ארוכה עם המערכת הבינו האחים את האתגר האדיר הכרוך בסינכרון מדויק של האנכים לכדי אלפית השנייה. בשלב זה החלו לפתח בינה מלאכותית שהותקנה על כל אנך בנפרד, ומאפשרת לו לקבל החלטות בצורה עצמאית ומהירה תוך קיום תקשורת בין אנכים שכנים. כל אנך פעל בשעות הלילה, והחל בתהליך למידה עצמית. כשם שילד לומד לתקשר עם סביבתו, כך מצאו האנכים את הדרך הטובה ביותר להסתנכרן עם שכניהם ולהשפיע עליהם. כמו עבודותיו האחרות של שהרבני, גם עבודה זו מזמינה פרשנות אתית, פוליטית וחברתית אשר מביאה בחשבון את השפעתם ההדדית של רכיבי המערכת זה על זה.