Makom-Al-Makom_catalog-new

23 באוסטין, טקסס. זו עבודת וידיאו שבה SXSW הוצגה לראשונה בפסטיבל אמנות המדיה מוליכים ומבודדים העבודה נראה שחקן הלכוד בסבך של חוטים וירטואליים אשר נמשכים משורות של סלילי חוט ענקיים, בלא כל יחס לגודלם האמיתי. המבקרים יכולים לתקשר עם היצירה באמצעות הטלפון החכם: אם יניפו את המכשיר הסלולרי בעוצמה כלפי המסך, הם יוכלו ליצור חוטים חדשים ולסבך עוד יותר את השחקן המתחבט בהם ממילא. בשיחה פרטית ציין שהרבני כי נוכחות הנול בסטודיו שלו מזכירה את מאמציהם ההרואיים של היהודים שהיגרו מגרמניה להקים תעשייה בארץ שבאותם ימים הייתה אזור מוזנח במזרח התיכון, תחת שלטון המנדט הבריטי. מנגד, אותה מכונה, ששוב אינה כשירה לפעולה, היא כיום בבחינת אזכור כואב לשקיעת תעשיית הטקסטיל במדינת ישראל, תולדה של הגלובליזציה המואצת. רוב מפעלי הטקסטיל שפעלו בישראל עשרות שנים כבר הועברו לחו"ל, בייחוד לירדן ולסין, שם שכר העבודה נמוך יותר. הגירה זו של המפעלים הותירה מאחור אבטלה ותסיסה חברתית. הנול העצום, אומר שהרבני, הוא יד זיכרון לעבר ההרואי של תעשיית הטקסטיל הישראלית, וגם אות וסימן למעגל ההגירה הגלובלי שבו היא לכודה כיום. כאן, לטעמי, טמון האופטימיזם הרדיקנטי. חוט של נחישות ושל תקווה נמשך מן היצירתיות, התושייה וכוח החיוּת – שנה תעשייה חדשה במולדת חדשה־ישנה – אל האמן הצעיר 90 שבזכותם הקים אדם שנמלט מן הנאצים לפני כ־ יליד הארץ, שבחלוף שנים אלו בונה קריירה גלובלית מצליחה אשר במרכזה עומד הסטודיו בדרום תל אביב. כנגד כל הסיכויים, ולמרות ההיבט הקיומי המאיים של החוויה הרדיקנטית, אולמן ושהרבני שבים ומציבים גבולות ומסדים איתנים ומוצקים, ויוצרים איזונים בין נזילות הקרקע לבין חומריות מוצקה ונוכחת.