Makom-Al-Makom_catalog-new

19 טריטוריות וירטואליות מיפוי נופי זיכרון שב ומופיע, בקונפיגורציה אחרת, בסדרת דימויים דיגיטליים של שהרבני: ). בסדרה זו, שדימויים מתוכה מוצגים לראשונה בתערוכה הנוכחית, שהרבני מעבד צילומי לוויין מתוך 2019 ( הוא Google Earth . אחד האתרים שאליו חיפש שהרבני גישה באמצעות Google Earth פרויקט המיפוי הגלובלי העיר העיראקית בצרה, שם התגוררה משפחת אימו עד שנאלצה לעזוב, כמו רוב יהודי עיראק, בעקבות התנכלויות , 1941 ליהודים ורדיפתם, לקראת הקמת מדינת ישראל ולאחריה. ה"פַרְהוּד", פוגרום שבוצע ביהודי בגדד בשנת , עזבו יהודי עיראק 1951–1950 בחלוף כעשור מאירועי ה"פרהוד", בשנים 18 היה טראומה מכוננת במובן זה. רובם ככולם, מזועזעים והמומים נוכח קריעתם מן המרקם הכלכלי והחברתי של המדינה שראו עצמם חלק ממנה בעוד 20 חוק שנחקק בחיפזון בעיראק שלל מהם את אזרחותם ואת קניינם הפרטי בעקבות עזיבתם. 19 משך דורות. סבו של שהרבני מצהיר על חוסר עניין במקום ועל היעדר נוסטלגיה לעבר, מצא האמן עצמו ערוץ גישה ופורקן .Google Earth לסקרנותו באמצעות צילומי הלוויין של אינה חושפת מאומה על תולדות המשפחה וגם איננה מגלה Google Earth נקודת המבט הלוויינית המרוחקת של עקבות של חיים שהיו ואינם. לדברי האמן, המרחק האנליטי מנטרל זיכרונות על אלימות ועל טראומה. בעצם בחירתו הוא משגר אותנו למבט מן החלל, מרוחק והפוך מן Google Earth של שהרבני להשתמש בתמונות שמפיקים לווייני החפירות שעורך אולמן בקרקע. ועם זאת, העיבוד הדיגיטלי של צילומי הלוויין ממצֵק באופן מפתיע את האדמה שאבדה, באופן המזכיר אסתטיקה ). תמונות הלוויין של בצרה, בעיבודו של שהרבני, מזכירות אתרי חפירות ארכיאולוגיות; bas relief( של תגליף שטוח ב), אחת 13 א, 13 (תמונות #4 בצרה כאילו נחשפו כאן יסודותיהן העתיקים של ציביליזציות שקמו ונעלמו. כך למשל , היא סימולציה דיגיטלית של תגליף באבן חול על שולחן – שנוצרה על טריטוריות וירטואליות העבודות בסדרת ,) E22 , ראו עמ' 14 (תמונה #3 בצרה בסיס אחת מתמונות הלוויין של העיר העיראקית. בעבודות אחרות, למשל הוסיף שהרבני גוון ברונזה לתמונת הלוויין. בשני המקרים, התבליט השטוח מזכיר אמנות מסופוטמית; כך נוצר קישור לבין עֲבָרוֹ הרחוק של אזור זה שבו שלטו ממלכות אשור ובבל, שהיו אימפריות בשעתן. 21 בין עיראק של המאה ה־ אך הרי בכך גם כרוכה גלות בבל – העקירה מן המולדת וההגליה לבבל של תושבי ממלכת יהודה, במאה השביעית , אנו טריטוריות וירטואליות לפני הספירה. בעצם החזרה לעיראק בת־ימינו נסגר המעגל – בעבודות מסדרה זו, שבים ופוקדים את מקום גלותה של אחת הפזורות היהודיות, אשר סופה שנעקרה גם משם בתוך חודשים ספורים שנות גלות. בעבודה זו, בצרה 2,500־ , ושבה והתיישבה בארץ מוצאם של אבות אבותיה אחרי יותר מ 20 במאה ה־ היא בגדר אתר ארכיאולוגי שאפשר לראותו בבטחה רק ממרחק, מעין מפת זיכרון חמקמקה המשרטטת את מסע ההגירה שעשו בני משפחתו של האמן. United States Holocaust Memorial Museum. 2019. The Farhud. Holocaust Encyclopedia. Online encyclopedia entry 18 Available online: https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/the-farhud (accessed 15 October 2019) Bashkin, Orit. 2012. New Babylonians: A History of Jews in Modern Iraq . Stanford: Stanford University Press 19 The Museum of the Jewish People. 2019. Iraq: The Jews of Babylon and Iraq. Beit Hatfutsot Databases. Online 20 encyclopedia entry. Available online: https://dbs.bh.org.il/place/iraq (accessed 15 October 2019)