Makom-Al-Makom_catalog-new

12 "קְנֵה שורש"). בוריו השתמש במטפורה הבוטנית בבואו להמשׂיג את הסובייקטים של העידן הנוכחי, ה"אָלטֶר־מודרני" ), כלשונו, באמצעות ההבחנה בין "שורש" (הצומח מן הקרקע) לבין "קְנֵה שורש" (הצומח מגבעול the alter-modern ( הצמח). לדידו של בוריו, קנה השורש הוא "אורגניזם אשר מצמיח את שורשיו ומוסיף ושולח שורשים חדשים ככל שהוא 7 רדיקנטיות היא, אם כך: "שליחת שורשים רבים, בעת ובעונה אחת או בזה אחר זה". 6 מתקדם". אם תופסים את האמנות הישראלית כרדיקנטית במהותה, מתגלה ממד מרכזי ביצירותיהם של אולמן ושל שהרבני. באמצעות המפגש בין הדורות, המתרחש על פני השטח של אותו מדיום לא יציב – חול – מחדדת התערוכה הנוכחית את הפואטיקה ואת החרדה הכרוכות בקרקע, במקום ובזיכרון באמנות הישראלית. .22 שם, 6 שם, שם. 7 ): מיכה אולמן כפי שהוא נראה מבעד 2014 קלף ( לעדשת מצלמתו של שהרבני ) הוא יצירת וידיאו של שהרבני, 1 ; תמונה 2014 ( קלף שבה נראה אולמן בזמן הכנת עבודת אדמה בגלריה באום אל־פחם. אולמן נראה שקוע במין ריקוד טקסי משונה, שהוא מבצע לקול ריסוק רגבי האדמה המתפוררים תחת רגליו. תמונת הווידיאו שוכפלה ולאחר מכן הועמדה על ראשה. כך נוצרה עמימות מבלבלת בחלל המזכירה ,M. C. Escher( את חידותיו האדריכליות של אֶשֶר ). אולמן נראה כאילו הוא מוצב בו בזמן גם 1972–1898 מעל שכבת האדמה הצפה וגם מתחתיה, אך, מובן מאליו, את רצפת הגלריה אפשר לראות רק מלמעלה. שהרבני מחריף את הדיסאוריינטציה באמצעות שיבושים נוספים בחלל ובזמן, ושיבושים אקוסטיים. עבודת הווידיאו נפתחת במבט על חלל ריק בגלריה, שאין בה דבר חוץ משלוש תלוליות עפר המונחות על הרצפה. צליל ריסוק, שמקורו אינו נראה לעין, נשמע טרם כניסתו של אולמן, משך עשר שניות ארוכות. חולפות עוד תשע־עשרה שניות לפני שמתחילה הפעולה שבזכותה מתחוור מה גרם לצליל היא דיסוננטית ומטרידה. קלף הריסוק. לכל אורכה, היצירה הפרדוקס שבחלל עבודת הווידיאו מומחש ביתר שאת ,) E14 , ראו עמ' 2 כאשר אולמן נכנס לחלל במהופך (תמונה דק' 4 , וידיאו, 2014 , קלף : רונן שהרבני, 1 תמונה