בישראל, בדומה למצב בשאר מדינות העולם, מספר הנשים המדעניות הולך ועולה לאורך השנים. עם זאת, שיעור חברות הסגל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל נותר נמוך משיעור הגברים (לרר ואבגר, 2018), והפער בולט במיוחד במדעי הטבע ובתחומי ההנדסה והטכנולוגיה (תלמי, 2018). תופעה זו מאופיינת הן בבידול אופקי והן בבידול אנכי.

בידול אופקי

בידול אופקי בא לידי ביטוי בפערים בין התחומים המדעיים ובעובדה שבחלקם יש חוקרות רבות יחסית, בעוד בתחומים אחרים חלקן קטן הרבה יותר. כך למשל, בשנים 2015-2016 כמחצית ממסיימי ומסיימות הדוקטורט בביולוגיה בישראל היו נשים, ואילו שיעור הנשים שסיימו דוקטורט בפיזיקה עמד על 17% מכלל המסיימים (Jona & Nir, 2019).

בידול אנכי

בידול אנכי בא לידי ביטוי בכך ששיעור הנשים בדרגות האקדמיות הנמוכות גבוה יותר משיעורן בדרגות הגבוהות. שיעור הסטודנטיות בכל מקצועות הלימוד באוניברסיטאות דומה לשיעור הסטודנטים ואף עולה עליו מעט. ככל שמתקדמים בסולם הדרגות האקדמי, הולך ויורד שיעורן של הנשים, עד לדרגה הגבוהה ביותר של פרופסור מן המניין שבה שיעור הנשים בכלל תחומי הדעת עומד על כ-20%. במדעי הטבע שיעור הנשים בדרגת פרופסור מן המניין הוא רק כ-10%.

יש שלושה סוגי הסברים לכך שרק נשים מעטות עוסקות במדע: הסברים ביולוגיים, הסברים היסטוריים והסברים סוציולוגיים או פסיכולוגיים.

הסברים ביולוגיים

בינואר 2005 נשיא אוניברסיטת הרווארד, לורנס סומרס, עורר סערה כאשר טען כי הבדלים גנטיים גורמים לכך שנשים מצליחות פחות מגברים במדעים ובמתמטיקה. סומרס התנצל וסייג את דבריו לאחר שרבים הגיבו בזעם על אמירתו. ואולם, התפיסה לפיה הבדלים מולדים הם הבסיס לחוסר ההצלחה היחסי של נשים במדע היא תפיסה שמחזיקים בה לא מעט גברים ונשים. המצדדים בעמדה זו יטענו שכשם שלרוב הילדות יש יכולת מילולית מולדת טובה מזו של הילדים, ולגברים יש בדרך כלל יכולת ספורטיבית עדיפה על זו של הנשים, כך גם בתחום המדע. כלומר, תכונות מולדות של גברים גורמות לכך שיותר גברים מתאימים למחקר מדעי מאשר נשים.

הסבר ביולוגי ליכולות אנושיות הוא בעייתי מכיוון שהוא מתעלם מגורמים סביבתיים שמשפיעים על תחומי העניין והעיסוק שלנו, כגון החינוך בבית או הנורמות החברתיות. נוסף על כך, הסבר כזה עלול להוביל למסקנה שניסיונות לשנות את המצב פועלים "נגד הטבע" ומועדים מראש לכישלון.

הסברים היסטוריים

יש רבים שסבורים שמיעוט הנשים בדרגת פרופסור מן המניין היום משקף את מיעוט מסיימות הדוקטורט בעשורים הקודמים. יתר על כן, הסברים היסטוריים לתופעת הבידול האנכי במדעים המדויקים מסתמכים על כך שגם בתחומים אקדמיים אחרים במדעי הרוח והחברה היו בעבר פחות נשים והיום הן תופסות מקום יותר ויותר מרכזי. לפי הסברים אלה, ככל שיעבור הזמן, כך הפערים בין נשים לגברים יצטמצמו.

הסברים סוציולוגיים ופסיכולוגיים

התקדמות במוסדות אקדמיים מושפעת לא רק מן ההישגים האישיים של המדען או המדענית, אלא גם מיחסי כוח, מסורות תרבותיות וסטריאוטיפים מגדריים. הסברים סוציולוגיים בוחנים אילו מנגנונים חברתיים מקשים על נשים לממש את יכולותיהן בתחומי המדע, וכיצד הממסד המדעי, הגברי ברובו, משמר את כוחו. הם בודקים גם את המסרים הגלויים או הסמויים שעליהם מתחנכים הבנים והבנות הצעירים, ומראים מהן הדרישות והציפיות שהופכות את תחום המדע לפחות נגיש עבור נשים.  

לדוגמה, אוולין פוקס קלר, היסטוריונית ופילוסופית של המדע, טענה שהחברה נוהגת לקשור בין גבריות לבין חשיבה מדעית יותר מאשר, למשל, בין עבודה אמנותית לגבריות, למרות שלאורך שנים רבות רוב האמנים הבולטים היו גברים. את הסיבה לכך היא רואה בעיקרון האובייקטיביות המדעית, שיש לו היסטוריה ארוכה של זיהוי עם גבריות. פוקס קלר לא טוענת שהגברים באמת מסוגלים יותר לחשיבה אובייקטיבית מטבעם, או שהמדע הוא אכן גברי במהותו, אלא שהאמונה הרווחת היא שאלו הם פני הדברים. נעמי אורסקס, הוסיפה וטענה שהדימוי החברתי שנקשר למדענים הוא דימוי של הרואיות. מדענים כגון גליליאו או לואי פסטר נתפסו כסוג של גיבורי-על כריזמטיים שהיו מוכנים להסתכן לצורך המחקר ולמען חשיפת האמת. דימוי זה נוגד את התפיסה החברתית הסטריאוטיפית של נשים ולפיה הן חלשות ומחויבות בראש ובראשונה למשפחתן.

לסיכום, הסברים ביולוגיים מבטאים גישה פסימית לגבי האפשרות לשנות את מצב הנשים במדע; בהסברים היסטוריים יש פן אופטימי, אך הם מניחים שהפער ייסגר מעצמו גם ללא פעילות אקטיבית מצידנו; הסברים סוציולוגיים ופסיכולוגיים מדגישים שחשוב לפעול כדי לשנות לטובה תפיסות ומוסדות שמנציחים מצב בעייתי.

מקורות

לרר, מ. ואבגר, ע. (2018). ייצוג נשים באקדמיה: ריכוז נתונים. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

תלמי, נ. (2018). אי שוויון מגדרי באקדמיה בכלל ובמקצועות המדע והטכנולוגיה בפרט: נראות, סיבות, פתרונות ו"מה הלאה". הוועדה האקדמית של המועצה לקידום נשים במדע. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.