אנשים חיים אקטואליה, אבל ללמד ולהבין את התאוריה הכתובה, זה כבר סיפור אחר לגמרי!
האתגר הראשון שניצב לפניי היה למצוא דרך לחבר ולהפגיש את הסטודנטים.ות עם החומר הכתוב, עם האקטואליה. שאלתי את עצמי, איך אמחיש לסטודנטים.ות מושגים כמו משטר על־לאומי או מבנה ממשל פדרטיבי? איך אבהיר להם.ן תופעות כמו משבר ההגירה ועליית הימין הפופוליסטי במזרח אירופה? איך אטע בהם.ן הבנה עמוקה, כזו שתישאר איתם.ן ותיזכר גם אחרי שהקורס יסתיים?
את התשובה מצאתי בפרקטיקה: סקירת חדשות ומפגשים עם אזרחים ותושבים אירופאים:
מדי שיעור הבאתי לכיתה סקירה חדשותית אקטואלית של הנעשה באירופה. יחד עם הסטודנטים.ות, קשרנו את האירועים החדשותיים לחומרי הקורס, והפכנו את החומר התיאורטי לאקטואלי ורלוונטי למציאות החיים שלהם.ן.
את המפגש עם המציאות העצמתי דרך מפגשים עם סטודנטים וסטודנטיות אירופאים. למפגשי הזום המקוונים הסדירים בקורס הזמנתי בכל פעם סטודנט.ית ממדינה אחרת, למשל את בנואה מרן, צרפת; את יסמין מסיינה, איטליה; את פטריסיה מקרקוב, פולין; ואת יונתן מברנו, צ'כיה.
דרך הסיפורים של האורחים.ות, ראו הסטודנטים.ות את האירועים מזווית אחרת, בדרך בלתי אמצעית, וכולנו הופתענו לטובה מעומק החוויה אשר תרמה להבנה עמוקה.
אני מרגישה שהצלחתי להרחיב את המסגרת התיאורטית של הקורס, ליצוק לתוכה את המציאות שאותה היא מבקשת להסביר, ושהסטודנטים.ות עברו חוויה שמרחיבה את הדעת. הם.ן חוו תהליכי למידה עמוקים וחומרי הקורס נחקקו בזיכרונם.ן.
מהתגובות שלהם.ן אני יודעת שהם.ן אכן רכשו ידע שישמש להם.ן צידה לדרך בעתיד. גם אני ממשיכה הלאה עם הניסיון הזה, ומתכוונת להמשיך לשלב את הפרקטיקה בקורסים הרלוונטיים שאני מנחה.
אני מזמינה גם אתכם.ן לנסות. תופתעו מהרושם שזה משאיר על הסטודנטים.ות שלכם.ן.